באמת שלא מומלץ לכם לקרוא את הפוסט הזה, אבל אם אתם מתעקשים:
בחופש הגדול הספקתי
לנסוע לנתניה במשך ארבעה ימים. במהלך ההתארחות הייתי באיקאה [חוויה! אני אוהבת ללכת לשם רק בשביל הקולה], בעזריאלי, והממ... בבית של אחותי בנתניה.
ללכת לים, סוף סוף.
לפגוש את ימית [הגיע הזמן] במסעדה מזרחית מעפנה.
להשתכר
לקנות שמלה וסנדלי עקב [כמה מוזר] וללבוש אותם לאחת החתונות הכי מוצלחות בזמן האחרון
לנסוע עוד פעם לעזריאלי
ללכת לטל, אבל לא להספיק שום דבר כי נהייתי חולה באמצע
לחזור להיות ידידה של נתנאל.
להתאמן בתיפוף במידת-מה
ללכת עם ירדן לסרט בחינם, ואח"כ לאכול לזניה משובחת
להתמכר לבושתי הרבה ל"נפילים", התחליף הישראלי המביך ל"גיבורים".
להבין שפשוט אין סרט עם כוחות על שאני לא אוהבת. פשוט אין.
להתחיל לאהוב בייסבול. זה כה נחמד.
להיות במסיבה אחת מעפנה לסוף שנת הלימודים
לקבל את הציון שלי ב005- 98 במבחן, 97 סופי. לא רע.
לקנות עדשות מגע סוף סוף.
להתחיל לקרוא את ה"פ.
לראות את הסרט הקצת יותר מדי ארוך, "ראיון עם ערפד".
לראות עם ממי את "סקיי היי". זה סרט כה חמוד.
לסבול מקריז בגלל "גיבורים"
להיפגש עם ירדן עוד כמה פעמים.
להשלים פערים ב"ניפ טאק", אחת הסדרות הכי טובות בעולם.
לראות מלא, אבל מלא, פרקים של "משפחת סימפסון".
להגיע לשיא אישי חדש בZUMA. שלב 12-6.
צריכה להספיק
לראות את הסרט של "משפחת סימפסון", אני כבר לא יכולה לחכות.
ללכת ללונה פארק
ללכת לכפר המוזיקה
להשיג משהו עם זאק
לעבור את הבלגים המעפנים האלה כבר
לפגוש את תהל
לפגוש את לימי ולסיים את הכתיבה והלחן של "גילי"
לישון אצל טל, או יותר טוב- לנגן איתה
לנגן עם ימית ואשכרה להצליח לשמור על קצב
לסדר את החדר בצורה יסודית
להיות בקהל של משחק בייסבול
להתחיל להתאמן בתופים כמו בנאדם.