| |
אילו יכולנו להתחקות אחר סודות אויבינו, היינו מוצאים בחיי כל אחד מהם מספיק עצב וסבל כדי לפרוק איבתנו |
| 1/2006
יש באמת בנות כאלה?
בזמן האחרון אני נתקלת בהרבה סיפורים על "הבחורה המושלמת". בחור אחד שדיברתי איתו סיפר לי על האחת שכבשה אותו, יפהפיה, אינטיליגנטית, מרשעת במידה, ובלתי ניתנת לכיבוש. פתיינית וחמקנית, נועצת טפרים בגבר והוא שלה לנצח. אחר כך נתקלתי בקטע של בוקובסקי שכרובי ציטט אצלו בבלוג, שהולך ככה: "כל מה שאני יכול להגיד זה שיש מיליארדי נשים בעולם, כן? חלק מהן נראות בסדר. והרוב נראות די טוב. אבל מידי פעם אמא-טבע מחליטה לחולל נס, היא מרכיבה אישה מיוחדת במינה, אישה שלא תיאמן, זאת אומרת, אתה מסתכל בה ואתה לא מאמין. כולה תנועה גלית מושלמת, כספיתית, נחשית, אתה רואה קרסול, אתה רואה מרפק, אתה רואה שד, אתה רואה ברק, והכל מתאגד לכדי כוליות עצומה ומגרה, עם זוג עיניים יפהפיות וקורנות, הפה משוך מעט כלפי מטה, השפתיים מתוחות כאילו הן עומדות לפרוץ בצחוק למראה חוסר האונים שלך. והנשים האלה יודעות איך להתלבש והשיער הארוך שלהן שורף את האוויר. בחיי שזה יותר מידי". אני קצת חושדת בכרובי שהוא כתב את זה בעצמו, אגב. ועכשיו קראתי אצל lu salume את התיאור הזה: "היה לה ריח של ורדים, ככה זה עם מפתות שכאלה, הן חובשות כובעים, ציפורניהן אדומות וריחן ריח ורדים משכר". כל תיאורי הנשים המושלמות האלה, כל אחת מושלמת בעיני מי שכתב אותה, כל אחת מושא פנטזיות מדויק, מערערים אצלי פתאום את הביטחון. האם אני יכולה להיות בשביל מישהו מושא פנטזיות כזה?
בעצם, אנחנו בכלל מדברים על אהבה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
