|
אילו יכולנו להתחקות אחר סודות אויבינו, היינו מוצאים בחיי כל אחד מהם מספיק עצב וסבל כדי לפרוק איבתנו |
| 4/2007
הדבר הכי חשוב שקרה לי לאחרונה (כן, אפילו יותר חשוב מהבחור החדש, ולא כי הוא לא חשוב):
הסרט "נקודת מוצא" (encounter point). והיה משמח לראות גם שאת הבשורה החשובה והמרגשת הזו, שמובאת בצורה עדינה ורגישה, מאוזנת וחכמה ומעניינת, יצרו ידיים נשיות.
כולן ראו את הסרט במפגש המשותף, אבל אני לא יכולתי להגיע בזמן והגעתי רק לדיון שאחרי הצפייה, אז קיבלתי את הסרט הביתה "להשלים את החומר". במפגש שאלו כל אחת מאיתנו מה היה הרגע בסרט שנחרט אצלה במיוחד, וכל אחת ציינה משהו אחר. היו הרבה קטעים מרגשים (אבל בלי לתת תחושה של מניפולציה סוחטת-דמעות), ולמרות זאת מה שנשאר אצלי לבסוף היה המשפט של המתנחל לשעבר שאמר (שחזור חופשי מהזכרון וכנראה משובש) שלימנים ולשמאלנים הקיצוניים הכל ברור, יש להם ססמאות, יש סטיקר לשים על האוטו. אני, הוא אומר, העמדה שלי היא דף שלם, איך אני אשים את זה על האוטו? אף אחד לא יקרא.
| |
|