חסר

אילו יכולנו להתחקות אחר סודות אויבינו, היינו מוצאים בחיי כל אחד מהם מספיק עצב וסבל כדי לפרוק איבתנו

כינוי:

בת: 44

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

הטְבֳּעָת השוֹלתֶת

1/2008

רווקות יוצרת תחושת חסר מתמיד, והכל נבנה סביבה. נבנית אשליה לפיה מאחורי הסיבוב מחכה לי דבר גדול, זוגיות שתפתור הכל ותביא איזו גאולה. ורציונלית הרי יודעים שזה לא נכון, שגם נשואים חיים בעליות ומורדות, ובכל זאת. כשיהיה בן זוג ניתן יהיה לשתף בכל, והיאוש יעשה יותר נוח. זו אמונה כמעט משיחית, היא נובעת מאותו הצורך שגרם לאנשים להמציא את המשיח - להאמין במשהו שבוא יבוא ויסדר הכל. אבל זוגיות, בניגוד למשיח, לפעמים מגיעה.
ומה קורה כשהחסר מתמלא? מסומן וי. משהו נרגע. לפעמים השינוי בחיים לא כל כך גדול. יש וי, ופתאום אין חסר. בערה הופכת לנינוחות. ונעים, אבל אין גאולה.
ואפשר להתחיל לזהות גם עד כמה החוסר מניע, ועד כמה העדרו עלול להוביל לניוון. וצריך לחפש משהו חדש לרצות. אולי ילדים.

נכתב על ידי , 20/1/2008 20:53
12 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

83,592

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסרפנטינה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סרפנטינה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים