שתי הערות

אילו יכולנו להתחקות אחר סודות אויבינו, היינו מוצאים בחיי כל אחד מהם מספיק עצב וסבל כדי לפרוק איבתנו

כינוי:

בת: 45

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

הטְבֳּעָת השוֹלתֶת

1/2008

א. זה שאני מבינה שבשלב בחיים שאני נמצאת בו כניסה למערכת יחסים זוגית תהיה כרוכה בויתורים ובפשרות ובהכרח מפוקחת בהרבה ממה שיכולה היתה להיות פעם, לא אומר שויתרתי על מרכיביה הבסיסיים לטובת מישהו לישון איתו. והמרכיבים הבסיסיים כוללים בין היתר את התחושה הכי ראשונית שהגבר הזה, על כל מה שנעבור יחד, בבסיס הוא בעדי.

ב. מיכל גרינברג כתבה על הגן הערבי-יהודי בדרום, "הגר". היא באמת מקסימה באהבת האדם שלה, ומציבה מולי מראה שמשקפת לי עד כמה אני כבר לא כזו, לא ככה. אני מצקצקת כראוי כשמדברים על הכיבוש, ומוכנה גם להשתתף בפעילויות הידברות ולעשות מעשה - אבל לא בבית. לא רוצה לחיות בישוב מעורב, ובעיקר לא לשלוח את הילדים לגן מעורב. שיחיו בשקט. זה כמו המדריכים בפנימייה שאני עובדת בה, שגרים בה לצד הילדים. אני שמחה לבוא לעבוד שם, אבל צריכה את הבית שלי שקט, מחוץ לכל זה.

נכתב על ידי , 25/1/2008 12:56
14 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

83,593

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסרפנטינה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סרפנטינה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים