כוכבים ופרברים

עוטף אותי

הגשם שבחוץ שטף את הכל וכל הדרך הביתה חשבתי רק עליך

ועטפת אותי ורעדתי

כי היה לי קצת קר בחוץ

וכי הלב שלי

הוא הלם כל כך בחזקה.

עשית כאילו שאתה לא שם לב ואז

שאלת לשלומי

אמרתי כך וכך

אמרת כך וכך

היה לך ריח של ספר חדש וגם של דשא אחרי גשם

ולא היה לך זמן לקרוא וגם לי לא

אבל אני מגניבה פה ושם משפטים מהספר

שואפת את המילים לאט לאט

כבר אמרתי שלספר הזה יש את הריח שלך?

ולזרועות שלך יש את הריח של

הרבה ימי גשם שרוצים לשטוף את הכל.

אני לא קוהרנטית. אני לא שנונה כמו שהיתי רוצה

אתה מחייך אותי כמו מי שפיצח את הקוד ואני

כל כך קלה.

אבל איך אפשר לא להיות

כאילו היה לך סוודר עם פסים, למען השם