כוכבים ופרברים

על המדרגות למכינה

הלבנים שם קרות מאד ואני עם מכנס פיג'מה

היד של איתמר על הכתף והמילים שלי רק בתוך הראש

"זה קשור במכינה?"

המוח שלי טס בין אלפי אסוציאציות. חזרה למושב, חזרה לילדות,

חזרה לעכשיו

"זה קשור בזה שהעולם מסתובב הפוך?"

אני מחייכת קצת ומסתכלת עליו ולרגע זה מערפל את כל העצבות

כל הבוץ שבבטן וכל הדמעות שפשוט לא מפסיקות לצאת

"זה קשור בג'ף באקלי? זה לא קשור בג'ף באקלי?"

אני משעינה ראש על ברך ו

משתיקה את המחשבות לרגע.

עד המשבר הבא.

(שהחורף יעבור יותר מהר משאני מדמיינת.)

-

המהירות בין מצבי רוח מעיבה על חיי. ושוב הברזתי אבל הי

בפעם הבאה שישאל אם כתבתי עליו, אוכל לתת לו גם הוכחות

-

ובכלל שכחתי לומר! מה שמעיד על זה שבאמת סגרתי את המעגל

ישבתי עם שקד על קפה וניסינו להעלות איך סוגרים מעגלים

ואז שאלתיאותו מה הוא עושה בצבא וזה לא באמת עניין אותי

אפילו לא קצת

ולא זיעזע אפילו לא בכלום

לא חלמתי עליו ולא כתבתי עליו

ובכלל שכחתי. אז

יש יש יש כפול ארבע. כנראה שאני בכל זאת יודעת

איך עוברים הלאה