כוכבים ופרברים

בצד הכהה של הכוכבים אני 

משעינה את הראש על היד ומחכה שהאיזור יאדים ויזכיר לי ש

דם זורם גם לנקודות שכואבות.

אני כבר לא רוקדת במסיבות

רק מהנהנת קצת ומנענעת את המותניים למשמע מוסיקה שהיא

ממזרימות הדם וארנון אומר לי

"אולי יהיה לך מקום בהופעה שלי"

ואני..

אני חושבת שזאת תקופה טובה,

ואני מנקזת את שחר,

ומפנה קצת מקום לגל.

(ואז תומר אומר, "את תמיד יוצאת עם מישהו" ואני כל כך רגילה שלא, שזאת הפעם הראשונה שאני קולטת שלא באמת הייתי לבד הרבה זמן מאז ניל. כל הכבוד מיצי, למדת איך לשווק את עצמך.)