כוכבים ופרברים

בין היערות או הטבע והמוסיקה שצורבת לי את כל נימי הדם שנקרעים בכל פעם שאני מרגישה לא מספיק מוצלחת,

בין כל אלה ועוד כמה מילות אהבה וכוסות של וודקה זולה ולא מהולה,

שם אני תמיד מוצאת קצת נחת ואושר.

אני נוצצת כמו כוכב צדק, או לפחות נגה לפני שקיעה

אבל שיט

שוב הזכרתי אותך.

(ועכשיו שתהיה שם, ולא רק בתודעה שלי,

אני לא יודעת איך הנימים שלי

יסגרו

ואיך הלב שלי ייפתח 

למישהו אחר)