כוכבים ופרברים

אבל בעיקר של חושך, וזה קצת מפחיד אותי כמה התקופה הזאת קיצונית.

התחלתי לגרד את הרגל שלי כמו נטלי פורטמן ב"ברבור שחור". כבר נהיה פצע חום שמגליד אבל כואב נורא כשהאוויר מלטף אותו. 

זה התחיל כעציקה אבל עכשיו זה סתם כי

זה מרגיש כמו הדבר היחיד שאמיתי לפעמים.

-

אוף ניל. יש פה מלא חובלים מהלכים ברחוב. אולי תהיה פה גם?

אני פה!!!

(זה היה רגע של אושר אילעי והחיבוק המוחץ הזה של מי שאפשר לסמוך עליו, גם אם זה רק עד שימאס לנו זה מזה. הוא נשף לי על הצוואר ולרגע הייתי בסדר. אבל זה מהשמחות האלה שעוברות נורא מהר.)

-

"אז תגיד, על מה זה בעצם יוליסס?"

"את שואלת אותי על מה יוליסס? את מקור המידע המוזיקלי. את מביאה את האינטר0טקסט. אני רק מכיר לך את הלהקה הכי טובה ביקום המוכר. זה תפקידי."

"לא השיר, טיפש. הספר. זה אמור להיות כתוב בחלק האחורי של הכריכה, לא? או שלא באמת קנית ואתה סתם מנסה להראות נאור ולהרשים אותי."

"לא התעניינתי. היינו בחנות בדיוק דקה."

"הבנתי. אז תשובה ב'."

"אפשר להסתכל על זה גם ככה. כן.אבל פשוט ראיתי את הספר בחנות וישר חשבתי עליך אז צילמתי אותו ושיתפתי. רואה? שנינו יצאנו טוב באופציה ג'. אף אחד לא עם ידו על העליונה. אגב, צרבתי מיקסטייפ של בק לאוטו, משהו מעיף! אני אביא לך עותק."

"טוב סליחה שלא עניתי. אתה לא מבין איזה דברים משוגעים קרו בשעה האחרונה!"

"בקטנה, מה קרה?"

"פשוט היה לי שבוע נורא, וסגרתי שבת וגם זה לא היה כיף במיוחד, וביציאה מהבסיס ראיתי מלא חובלים ואמרתי, "הלוואי שמשהו טוב יקרה" והתקשרתי לידיד שלי שהוא חובל ואמרתי לו, "יש פה מלא חובלים, אולי גם אתה תהיה פה?" והוא היה! ואז יצאתי ובאיזה צורה פלאית פעמיים האוטובוס הגיע בדיוק שנייה אחרי שהגעתי לתחנה. וזה נחמד שלפעמים יש קצת איזון, ולפעמים קורים גם דברים קטנים טובים כאלה. כאילו שאולי עוד יש תקווה."

"אז יהיי! סוף טוב. זה דבר טוב."

"כן, מסתבר שיש סיפורים עם סופים טובים לפעמים! למרות שיש עוד סיכוי שאדרס עכשיו כשארד מהאוטובוס. או שתהיה תאונה. בכל זאת, מדובר בחיי."

"ואולי הענן הזה שמרחף רק מעלייך ומוריד גשם יבין שהוא מצוייר ויפסיק להתקיים בעולם האמיתי."

"אני לא מצליחה להבין אם זה נחמד או צוחק עליי."

"תבחרי אחד ותדבקי בו. בכל מקרה, החיים שלך בסדר."

אבל אני לא מצליחה לבחור.

נחמד או צוחק עליי?