כוכבים ופרברים

אמא אומרת שזה     קטע

שבשנת 2012 כל מי שיצאתי איתו לא הצית את הבית שלי

הם פשוט לא

הם היו נחמדים ואינטלגנטים

אבל אף אחד מהם לא הניע בי משהו.

ואז יש אותך.

ועכשיו כבר אין לי תירוצים לעצמי ללמה לא נהיה ביחד

ואני צריכה פשוט להשלים

(והייתי צריכה בתכלס כבר באוגוסט להשלים)

עם העובדה ש

אתה פשוט לא רוצה אותי.

למה אני צריכה את הכאפה הזאת?

אתה הרי לא חלק מחיי. 

לא עשית כלום, אבל הנוכחות שלך מורגשת

אתה פה,

במרחק רבע שעה ממני,

וכל כך רחוק במקביל

ואם לא אעשה את המאמץ, נוכל להעביר 20 שנים נוספות בלי להתראות בכלל בכלל

אז למה אני בכל זאת

מתאמצת?