כוכבים ופרברים

זוכרת? הציטוט שאת הכי אוהבת של ג'.י'. באצ'רוז הוא זה:

"האושר מגיע  לעתים תכופות מלאהוב יותר מאשר מלהיות נאהב; ולעתים קרובות כשנדמה שהיכולת שלנו לאהוב נפגעת, זה למעשה רק האגו שלנו מדמם. לאהוב, ולהפגע תכופות, ולאהוב שוב, אלו החיים האמיצים והמאושרים."

זוכרת את זה? זוכרת שידעת שזה כואב ובחרת בכל זאת להמשיך?

ישבת מולו על הקרוסלה, הסתכל על הרווח-הגדול-מדי בין העיניים שלו ואז לתוכן. הוא אמר שהוא לא מכיר את החוקים. ידעת שזה יכאב ונתת לו לנשק אותך. הייתה כאן נקודה שבה קיבלת החלטה והחלטת שאת רוצה לחוות עם הסכנה של להכוות. 

מאז הלילה הזה עברו כל כך הרבה. זה היה השבוע האחרון של יולי. אני יודע שלוקח לך מלא זמן להחלים מדברים, אלוהים, אני יודע.

אני גם יודע לשים את האצבע- זה לאו דווקא מתוקף האישיות שלו והעיניים החומות שלו. זה בעיקר כי היה לך טוב לשנייה ואז משכו את השטיח מתחת לרגליים שלך. כאילו שלא הספקת בכלל לראות אם יכול היה להיות לכם טוב ביחד, ועוד לא זיהית את הפגמים שלו. ונכון שעכשיו הוא מעצבן אותך ועושה הכל עקום וילדותי אבל את עדיין לא באמת מרשה לעצמך לכעוס עליו כי את עסוקה בלהכיל אותו. בלדאוג לו. לדאוג לאיזה שירים הוא יאהב אם ישמע ואיזה ספרים הוא יהנה לקרוא ואם הוא בסדר עם מה שקורה בחייו.

אני יודע, מיצי, אני יודע הכל כי אני צופה בך משתנה ואני צופה בך נתקעת באותם הדפוסים.

ואת כל כך עייפה מהתחלות. אנשים מסתכלים עלייך בעיניים בורקות כי תראי איך את מפילה בנים מהרגליים- לא בצורה שרמוטית. את כובשת. האמנת שהיום הזה יבוא? שתהיי כזאת כובשת שלא תהיה תקופה שלא תהיי בין בחורים? שלא תגיעי לאירוע בלי שמישהו יתחיל איתך? ואל תנידי לשלילה. תנגבי את הדמעה הזאת. זה לא כי את יפה, כלומר, את יפה, אבל זה בעיקר בגלל שהאופי שלך נשפך מכל החורים. את פשוט יפהפייה מבפנים, וקלילה ומצחיקה ואת מקרינה ומשדרת בטחון עצמי, ואז מה שאת יותר מלאה מהאקסית של ההוא ואז מה אם את מטר חמישים ובוטן. כמו שאת זה בסדר. זה מעולה. מעניין מה צריך לקרות כדי שאת תרגישי את זה לעומק ולא רק בשכבות הראשונות ("אני מדהימה", אמרת לו באותו היום באוטו, "איך אתה יכול לוותר עליי? אתה לא תמצא עוד בחורה כמוני"- צדקת ולא ידעת עד כמה).

ובכן, במילותיהם של ד'ת קאב: "יש בנים שלא יודעים לאהוב". אפשר גם לצטט אנדרו ברד אבל אין ספק שנוימן קלעה וזה הולך להיות הסיכום של הקשר הזה. זהו. הוא גימגם משהו- אמנם לא מילה במילה את מה שאת צריכה לשמוע כדי לעבור הלאה, אבל המסר העיקרי הוא שהוא מעדיף שלא תתראו כי זה מבלבל אותו. את יכולה להמשיך לתהות מה שם בילבל אותו, הרי הלב שלך היה מונח בכף ידו וחשפת הכל והוא היה כל כך.. לא. אבל בכל מקרה, משהו באירוע שם בילבל אותו והוא לא רוצה לראות אותך לבד. הוא לא רוצה שתקבעו. אין לו בעיה לראות אותך באירועים המוניים. אין לו בעיה להגיד עליך לזרים שאת מדהימה. הוא יודע שאת דיברת עליו עם אנשים אחרים. ונכון החלום הזה, שחלמת שרדפת אחריו רק כדי להגיד לו "ביי" אבל הוא נעלם ואז כולם סיפרו לו כמה חיפשת אותו? אז זה בטח יצא ככה גם קצת במציאות. 

זה כואב. וידעת שזה יכאב, ובחרת בכל מקרה. ואני גאה בך על זה, אני יודע שאת גם תקומי מזה. עכשיו זה קצת קשה כי הוא בבת אחת היה במלא דברים, ראית אותו פתאום המון אבל אני יודע שזה יירגע וששוב תתאהבי בטירוף. 

ובקרוב זה יגיע. מתי קבעת? ינואר או פברואר? אולי אפילו מרץ. בכל אופן באחד מהחודשים האלה יבוא אחד ותתאהבו בקצב הנכון. את תרגישי שזה הוא אבל זה היה רגוע. ונבנה. והבחור הזה, הוא יהיה כזה בר מזל כי יש בך כל כך הרבה אהבה לתת, אבל את גם תתני לו לפנק אותך, ולהכיר לך דברים, והוא יעשה לך נעים בגב כמו שאת אוהבת, והוא ילטף וינשק וינגב לך את הדמעות כשתראי סרטים עצובים.

ולא תצטרכי לדאוג יותר מזה שמישהו לא עונה לך לסמסים או לטלפון, כי זה לא היחס שמגיע לך. והוא לא יגמגם תירוצים מהירים מחוץ למכוניות. והוא יסתכל עלייך כאילו שאת יהלום ושהוא לא מאמין שהוא זכה במישהי כזאת מדהימה.

ואת תאמיני בזה.

אמן.

(לפעמים זה קל יותר ככה.)