כוכבים ופרברים

מוזר איך הזמן

מרחיק ומקרב,

שולף זכרונות שהמוח

קידד ברגעים מפתיעים

ולפתע מגיע ריח גשם

זר ומוכר- 

חשבתי ששכחתי כבר.

ניטשה טוען שאנחנו צועדים

במעגלים וכל הצמתים חוזרות ונושנות

אבל מה אם בחירה איננה בחירה?

מה אם אף פונקצייה אינה קורסת לעולם

וכל ההחלטות מתקיימות במקביל?

טווח הזיכרון מתרחב ומתכווץ

עד 

אין 

סוף.