היה היה פעם בחור אידיאלי
שהיה מושלם לי
מכל בחינה.
ובבוקר אחד, יום שני נראה לי
השיג בחור אידיאלי
חברה.
חשבתי שזה יהיה נורא לי
לגלות שהבחור האידיאלי
הוא אידיאלי של מישהי אחרת
אבל חלום מתוק אמר לי
שהוא לא הבחור האידיאלי
ושאני סתם ילדה מפגרת.
חלמתי שלא היית אתה, נראת אחרת, וחייכת מאוד. וכשרציתי ממש לקום ולשלוח לך הודעה שוב, פתחתי את החלון ואמרתי לעצמי "די" ולא הוספתי להתווכח עם עצמי (לשם שינוי).
והיום התעוררתי, לבוקר פסטורלי,
לגלות שלך- האידיאלי,
יש חברה.
וזה לא סתם נראה לי
שאתה האידיאלי
אתה כן האידיאלי-
אתה פשוט שלה.
זה לא צרב, האמת שחייכתי לתמונת ה"הנה אנחנו מתנשקים" ולא חשבתי "אם הייתי שם" או "כדאי לי להתקשר" כי אתה עדיין אידיאלי, רק של מישהו אחר.
זה לא כל כך קשה לומר -לי
"ביי ביי אידיאלי"
אבל משהו מונע ממני להפרד סופית
כי אתה כזה אידיאלי,
משהו טוטאלי
ואני בסך הכל עמית.
היה נחמד, נתת לי על מה לחשוב.