כוכבים ופרברים

אז אזל לי המזל, התקווה וגם

אזלו לי הסיגריות

מובנת שלא כהלכה

המצב החברתי היוצאדופן שלי מקנה אותו-

הוא יודע מה הוא רוצה.

והוא באמת הולך להודיע לי באמת

שהוא מחבב אותי, אבל פשוט לא אכפת לו מספיק בכדי

להשתטות עם אהבה.

הו כן, אני יפה כמו תאונת דרכים

סקסית כמו עקיצה של צרעה בזרוע,

סתם עוד סווינגרית מודרנית

צועקת "תפוס אותי אם תוכל!" עם סיגריה ביד

וזו אהבה-

וזה כבד, וזה כואב- וזו אהבה.

אני לא מבינה למה אני לא מרגישה טוב בתא בידוד

עזבתי את בצפר, עכשיו אני בדרכי להוליווד

ההתנוונות הפזיזה שלי לוקחת את הדברים קצת רחוק מדי.

כן אני יפה כמו תאונת דרכים, עדינה כמו קוץ

חלקה כמו נייר-חול, אני חמה כמו החורף,

צועקת "תפוס אותי אם תוכל" עם סיגריה ביד

וזה כבד, וזה כואב,

וזו אהבה.

אני בוהה בנעליים, חושבת על משהו לומר

אבל סייג לחכמה שתיקה, ובכלל אין דרך לתאר את השקט הזה

ובכל פעם אני מסתובבת הוא מסתכל לכיוון השני

זה פשוט טבע המשחק שאנחנו משחקים.

אבל אני יפה כמו תאונת דרכים,

וזה כאב, וכואב

וזו אהבה.

(העכבישים הורודים.)