כוכבים ופרברים

כל הלילה התהפכתי, בטח לא הצלחת לתאר לעצמך למה- אז אני אספר לך בקצרה;

בכל פעם שאתה מרים גבה אני מרגישה את זה במרפקי הידיים, הם לא מצליחים לתפקד ואני מפסיקה להקליד.

בנוסף לזה, לו הפוסט "קרקס" היה מוצלח פחות, בוודאי יכולת להעלות כל קטע שעלה בדעתי, אבל דווקא בגלל איכותו וחישבותו, שום דבר לא השתווה לו. ולכן התהפכתי, וניסיתי לחשוב על איזשהו חיבור של עפר וצדק, לא יצא מי יודע אבל לפניך הקטע ואין אני מרוצה כלל, אבל תאלץ להתמודד.

בכל אופן, גם אבדן הפלאפון השני השנה (הישג מרשים לכל הדעות) גרם לי להתהפך. הספקתי להקשר אליו גם כן. לילות שלמים דמיינתי את הסמסונג 900, מלא בתמונות וסמסים מגאב סקול, ועכשיו גם הנוקיה 6288 הלך לעולמו.

ומעל כל זה, מר מושלם שכמותו מתעניין בכל מי שלא אני,

כי אין לי שיער גלי מספיק, או בטן שטוחה מספיק,

ו וואלה, גם אתה משתין עליי בקשת,

וזה בסדר, מותק, באמת, אבל אני חושבת שזה ביש

מזל שלא ראיתי

(מזל שלא ראיתי).

ומפאת כל הסיבות האלה, נשארתי במיטה עד שהתחלתי לדמם ועד שהעיניים שלי פשוט סירבו להעצם יותר ונאלצת להדביקן בדבק פלסטי, ואז, כשכבר באמת נגמר הדבק, אני נאלצת לקום,

לנקות את כל הדם, לזקק את כל המילים המפוזרות סביבי ופעם בחיים שלי להודות ש

לא נועדתי לכל הבלאגן הזה. אני פשוט מפוזרתמדי, פשוט מפוזרת מדי כדי לרצות בחור מסודר כמותך, וכמו מר מושלם שכמותו.

ועל כן,

אקום לי

אסדר את החדר פיקס,

אלביש על עצמי חיוך אדמדם, ג'ינס צמוד לתחת ואקווה לסובב בנים גם בלי היכולת למצוץ

אצבעות או לסדר מילים ברצף הנכון בכדי שיהדהדו.

וכן, גם בלי בלונד ובלי תלתלים.

אני אהיה שטוחה וג'ינג'ית, אתה יכול להשאר אתה, הוא יכול להשאר מושלם,

רק שאחד מכם פשוט יבוא לכאן

וינשק אותי אחת ולתמיד.

אחלה?