כוכבים ופרברים

חולצות סקורפניוז בדרך כלל באות בדיוק במידה שלו,

וגם גיטרות אדומות

וחיוכים מהולים במיצענבים.

היום הנער הזה כבר חתם קבע,

המדים בדרך כלל באים בדיוק במידה שלו,

עם M16

וחיילים מפוחדים מחכים לפקודתו.

כנראה שהוא לא יאזין לתקליטי הדלתות באוזן צלולה יותר,

כי הוא תירגל כל כך הרבה הקפצות והכנות לקרב,

שהמלה "שלום" ניצבת אלפי שנות אור ממנו עכשיו.

זה לא שהוא לא רוצה להאמין באהבה, הוא פשוט לא מסוגל

ואחרי כל הימים בהם הוא נשף לי באוזן, אחרי כל האקורדים וההופעות בהם קפץ,

עכשיו הוא בחור רציני,  חזק, קצת שבור מבפנים כדי להתאים לשבלונה הצבאית,

קצין לעניין.

אני כבר לא מכירהאותו, כנראה שגם לא אכיר. פעם בשבועיים שיחה באייסי במשך שש שנים זה לא

אמיתי בכלל, אבל פעם הכרתי בחור עם

חולצות סקורפיונז שבדיוק במידה שלו,

בחור שאהב להתרוצץ על הבמה ולנגן בגיטרה,

והוא בטח עוד כזה, רק שעכשיו יש לו חיים משלו,

חיילים משלו,

והוא כבר לא סתם איתי, הוא קצין.

מה זה שווה להתגעגע, אולי יום אחד דרכינו יצטלבו שוב.

(שורת הכותרת היא גם שם של שיר מאת ורד מוסנזון)