כוכבים ופרברים

ואת הקיץ נמתח למליון ימים שמורכבים מ

חצאיי אמיתות

וחצאיי שקרים

שנרפשים על אלפי שפתיים של אלפי בני נוער שמחפשים ללא הפסק משהו שנדמה שהוא

בלתי ניתן להשגה-

כשלמעשה הוא עומד להם על קצה הלשון.

הזכרונות יטשטשו בקיץ הזה,

האצבעות יעברו אחת אחת דרך

השנייה

ובשנייה אחת הכל יתעורר וירדם.

אני צועדת בין אוסף הזכרונות שאספתי עד עכשיו,

סוכריות טופי חבויות בחזיות,

גרביים מהולות בבוץ

וכמה נשיקות על צד הפה.

את הפרחים שהיו בקערות האוכל של כולנו,

כשאחזנו בקצוות הלילה בעזרת קצות האצבעות

הכל היה פשוט יפה מדי.

שימו לב; זהו אינו הספד לקיץ שעבר,

אלא שיר הלל לקיץ שיבוא,

שכשייגמר- כל כך נתגעגע, ואף כסף שבעולם לא יוכל לקנות את הימים האלה חזרה.

כן, זהו הקיץ האחרון שבו מותר לי להיות קטנה,

הקיץ האחרון שנתרוצץ בים עם שמלות קצרות ונשאף את האוויר החם

הישר אל הלב,

ואת הקיץ הזה נמרח למליוני ימים כך שלא נרגיש כאילו הוא חמק לנו מהר מדי,

אלא נזל בדיוק בקצב הנכון.