כוכבים ופרברים

וכל המכוניות שתקו כששטפתי את התחתונים בכיור שלך, למעשה הם אפילו צפו בנו

צפים בתוך עצמנו,

כמו מליארד מדבקות מנצנצות מהתקרה,

דמוי כוכבים כימיקלי שמטפטף בטיפות קטנות על השטיח.

והעלים נושרים כי זה מה שהסתיו עושה, מפרק לחתיכות מיקרוסקופיות

שכולן נושקות לנו בעדינות על המצח, והכתפיים, והאגודלים.

אני נסיתי להיות מקסימה לשווא, ואתה העברת את ידך בין השיערות שלי, נעצר בעדינות על הלחיים ומחייך חיוך זחוח,

"כל כך קל לגרום לך להסמיק".

חם לי. נדמה שכל העולם יכל לעלות עכשיו בלהבות ולא הייתי מבחינה בכך. אולי אם אני אוריד את החולצה ותנשק אותי אני ארגע.

אתה מתייהר בעקבות ההצעה. אתה מכיר אותי הרי, אסרטיביות ואיפוק הן לא התכונות מספר אחד שלי,

אז זה מצוין שאתה אינטלגנט, ועמוק, ואכפתי-

אבל אני צריכה שתנשק אותי עכשיו.*

כל החששות מתערבבות אצלי עם חרדות במצב צבירה נוזל, ואני משעינה את הראש אחורה בבת אחת ומורידה את השוט הזה ישר אל הלב.

אני לא זוכרת יותר מדי מהמשך הערב הזה,

לפחות התחתונים שלי היו נקיים.

*דור הפרוזק.