"כל סוג של תקשורת מילולית היא יומרנית. אני אומרת כסא וחושבת על משהו עם ארבע רגליים ומשענת לגב, אבל זה סתם מתבסס על מיליון הכסאות שראיתי מימיי. מי יודע איזו תמונה עולה לנגד עינייך כשאני אומרת כסא? אותו הדבר אהבה. האהבה שלי בנויה על מיליון חרדות ופרידות, על הבנים שאהבתי והספרים שקראתי ואת איך שאמא שלי תיארה לי אהבה. אז לא בא לי להגיד לך רק 'אני אוהבת אותך'. אני אוהבת אותך, אבל אני רוצה להגיד לך מה זה אומר בשבילי.
זה אומר שאנחנו יחד כבר ארבעה חודשים ואני ממש ממש מתרגשת לפני שאני רואה אותך. כמעט כל פעם, יש לי פרפרים. ואני חושבת שאתה נפלא, ומרגש, וחכם. אני לומדת ממך מלא- ואני לא מתכוונת רק מה-זה-סולפאז' ואיזה יצירות הכי יפות של באך. אני לומדת ממך איך להרגיש בנוח בתוך העור שלי ואיך להתמודד עם אתגרים בקשר. ופשוט טוב לי מאז שאנחנו ביחד."
ואז הוא אמר,
"אני מרגיש שמשהו בי השתחרר. אני אוהב אותך. אני חושב על כל החרדות שלך, והצורה הקיצונית בה את מרגישה הכל, ואני אוהב אותך יחד עם כל הדברים האלה. על אף הדברים האלה ובזכותם. ואני חושב שאת פשוט יפיפיה, מהממת. ואני נמשך אליך ואת הכי חכמה בעולם. אני מרגיש טוב איתך. אני אוהב אותך."
(ככה נראתה הפעם הראשונה שאהבו אותי בקול רם.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
