לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כוכבים ופרברים


it's just what all young lovers do

כינוי:  מִיצי

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2010

עוד פעם פחד, דם ואלכוהול גם יחד


בסוף יצאתי כמו שרציתי ושתיתי קצת יותר משתכננתי

עכשיו השעה חמש בבוקר והראש שלי מסתחרר יותר מבדרך כלל

אז אני שותה ליטר וחצי סתם

כדי לא להתייבש אבל כבר ממזמן אין לי שליטה על מהש יוצא לי מהפה

היה שם את הבחור עם החיוך המקסים

ההוא מפעם

זה היה מצחיק כי לא ראיתי אותו מאז כיתה י"א

ואז ראיתי אותו פעמיים באותו היום! וחשבתי

אם באמת השתנו הדברים מאז

והם באמת השתנו

מליארד דברים

אבל אני עדיין מתנהגת אותו הדבר

באותו המקום

כמו עם המכוער

גם כן כל מחזור ז' המזדיין הזה

הם הרסו לי את החיים יאו

אפילו רזי שהיה אמור להיות הידיד שלי לנצח

כאילו אני ממש אוהבת אותו אבל הוא כזה קשה אלוהים

אני צריכה אנשים שיביעו אליי רגשות

בגלל זה שאני וגליקי מסתדרים

בגלל זה אני ואביב מסתדרים

בגלל זה אני ורז נפגשים לעתים רחוקות מדי

בגלל זה אני והמכוער כבר לא בקשר

טוב וזה ועוד מליון סיבות

בכל מקרה רקדתי היום והרגשתי ממש לא בנוח בשמלה למרות שנטע אמרה שאני ממש יפה

מה זה יופי בכלל

היה שם אחד הבנים שהיו מרביצים לי בחטיבה וניסיתי לא להרגיש מכוערת לידו

הצלחתי לזמן מה אבל הייתי צריכה שוב לצאת לנשום בחוץ

ולא היה מי שיעטוף אותי ולא היה מי שיבחין

וגם עם זה צריך ללמוד להתמודד

ואז מיי ניגשה אליי ושאלה אם אני מכירה את רן 

שזה לא מה שהייתי צריכה שישאלו אותי באותו הרגע כי הייתי צריכה פשוט לצחוקעלדברים

ואז עשיתי את השטות הגמורה של לשלוח סמס והנה אני עכשיו 

חמש ושמונה דקות

אני עדיין שיכורה

עם איפור מרוח

היה לי כל היום מצברוח טוב, אפילו נהנתי במסיבה אבל

אני לא מצליחה להבין למה אנשים רוצים להיות חברים שלי

ומצד שני לא מצליחה להבין למה הם גם לא רוצים

זה מתסכל כל כך

נכתב על ידי מִיצי , 30/10/2010 04:53  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עודד מרגש כל כך


בשנתיים האחרונות התרוצצתי לא מעט בין המון הופעות, שלנו ושל כל כך הרבה הרכבים שלא שמעתי עליהם מעולם..נקרא לזה אינדי, מוזיקת שוליים, מוזיקה עצמאית, לא משנה באמת, אבל אלה מכם שיודעים יודעים על מה אני מדבר..בכל רחבי הארץ ( אבל בינינו באמת בעיקר בת"א ) בשלל מקומות מופיעים ללא הפסקה מספר כמעט בלתי נתפס של הרכבים לא מוכרים בעליל לציבור הרחב, לא כולם משאירים רושם גדול, אבל חלקם ולא מעט מהם פשוט מדהימים וזה כיף לא נורמלי לשמוע אותם ולקחת חלק בעולם הזה. אבל מה שיותר מיוחד בכל הסיפור הזה זה הקהל, חבורה אמנם לא גדולה, אבל נאמנה למקוריות ואיכותיים בטירוף שיודעים שלהיות מוכר לא בהכרח אומר להיות טוב, ולהיות לא מוכר לא בהכרח אומר לא מעניין, ואותה חבורה לא גדולה אך מרשימה של אנשים פוקדת פעם אחר פעם את אותם מקומות ובאים להאזין ולפרגן למוזיקה חדשה ומקורית, שלא מבטיחה תמיד להיות טובה או מתאימה לטעמם האישי,  אבל היא כן מבטיחה משהו חדש, לא לעוס וטחון, ולפעמים את התענוג הנדיר לעלות על איזה סוד מטורף רגע לפני כולם. אני יודע שלא משנה כמעט לאן אני אגיע לראות הופעה או להופיע, תמיד מישהו מהחבר'ה האלה יהיה שם, וזה כבר עושה לי טוב יותר..ובנוסף לזה יש את האנשים בעלי החזון שמאפשרים לדברים האלה להחשף, שנותנים את הבמה לכל האמנים האלה ולא תמיד עבור שכר או הצלחה כלשהי, אלא רק בשביל לתת את ההזדמנות להשמיע משהו חדש ולהיות חלק ממשהו מקורי גם במחיר אישי לא פשוט לפעמים, ופגשתי כאלה מצפון ועד דרום כולל המרכז, לא פשוט אבל הם קיימים..

 

בכל מקרה, רק רציתי קצת לחלוק את תודתי לכל האנשים הנהדרים האלה שפגשתי בשנתיים האחרונות,  כיף אמיתי לקפוץ איתכם בהופעות וברור שגם להופיע,  ויאללה מתי נפגשים פעם הבאה ?? :)

 

 

איזה יופי להרגיש כמו קהל מוערך

נכתב על ידי מִיצי , 29/10/2010 13:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



את בטח נראת טוב על רחבת הריקודים


ובאמת נראתי טוב

כמו אלפי הצלחות

כמו גזרי עיתונים שמסודרים ברצף הנכון כדי ליצור קטע ש

מעלה באנשים את החרטות שלהם

במובן הטוב של הדבר

והעיניים שלי

שהיו בגוון הנכון של ירוק

והשיער שלי

שהיה הגוון הנכון של אדמדם

והקול שלי 

שצילצל נכון על הצוואר

הכל היה במקום.

 

בהתחלה זה לא עלה לי לראש

ואז זה עלה בבת אחת

הרגליים שלי הוצתו בלהבות

זזתי בכפול שתיים

הכל היה הכל

הצלילים הזדחלו לי בכל הגוף כמו נמלים

זה גירד אבל לא גירדתי

שלא תשאר צלקת

ואז הלכתי לשירותים וכשחזרתי

לא מצאתי אף אחד

 

ואז היה לי התקף חרדה

אחד קטן הפעם

זה קצת כמו שמישהו לוחץ לך חזק חזק על החזה

ואתה מצליח להכניס אוויר לגוף אבל זה פשוט לא מגיע לריאות

הכל שטחי מדי

ולא מצאתי אף אחד וכולם היו זרים והיה עשן בכל מקום

וזה יכל להגמר רע אבל

בדיוק כשעמדתי לבכות כי לא ידעתי מה לעשות

הוא נצמד אליי מאחור

לא באופן מפחיד

באופן חם

הוא חיבק אותי ואמר,

"מה את חושבת שאת עושה?"

ובבת אחת הגוף שלי זיהה אותו וזה היה בסדר, כי חיבוקים תמיד מעבירים לי את הדבר הזה

כי זה כמו מסגרת

כמו ללמוד מגוף אחר איך להתנהל.

וזה היה מוזר כי כשאתה חולם על מישהו זה כמו ליצור עליו זכרון חדש

אז כשהוא חיבק אותי חשבתי על זה שחלמתי עליו כמה ימים לפני כן

וחשבתי שזה כל כך טוב שהוא חיבק אותי

ושאני אמצא את החברות שלי עוד מעט.

ושכבר אין ממה לפחד

שאני יפה וחמודה ומוצלחת,

ומי שלא מוצא בי הוא אידיוט אמיתי

 

זה מדהים מה חיבוק יכול לעשות

נכתב על ידי מִיצי , 23/10/2010 18:44  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

54,203
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למִיצי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מִיצי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)