בסוף יצאתי כמו שרציתי ושתיתי קצת יותר משתכננתי
עכשיו השעה חמש בבוקר והראש שלי מסתחרר יותר מבדרך כלל
אז אני שותה ליטר וחצי סתם
כדי לא להתייבש אבל כבר ממזמן אין לי שליטה על מהש יוצא לי מהפה
היה שם את הבחור עם החיוך המקסים
ההוא מפעם
זה היה מצחיק כי לא ראיתי אותו מאז כיתה י"א
ואז ראיתי אותו פעמיים באותו היום! וחשבתי
אם באמת השתנו הדברים מאז
והם באמת השתנו
מליארד דברים
אבל אני עדיין מתנהגת אותו הדבר
באותו המקום
כמו עם המכוער
גם כן כל מחזור ז' המזדיין הזה
הם הרסו לי את החיים יאו
אפילו רזי שהיה אמור להיות הידיד שלי לנצח
כאילו אני ממש אוהבת אותו אבל הוא כזה קשה אלוהים
אני צריכה אנשים שיביעו אליי רגשות
בגלל זה שאני וגליקי מסתדרים
בגלל זה אני ואביב מסתדרים
בגלל זה אני ורז נפגשים לעתים רחוקות מדי
בגלל זה אני והמכוער כבר לא בקשר
טוב וזה ועוד מליון סיבות
בכל מקרה רקדתי היום והרגשתי ממש לא בנוח בשמלה למרות שנטע אמרה שאני ממש יפה
מה זה יופי בכלל
היה שם אחד הבנים שהיו מרביצים לי בחטיבה וניסיתי לא להרגיש מכוערת לידו
הצלחתי לזמן מה אבל הייתי צריכה שוב לצאת לנשום בחוץ
ולא היה מי שיעטוף אותי ולא היה מי שיבחין
וגם עם זה צריך ללמוד להתמודד
ואז מיי ניגשה אליי ושאלה אם אני מכירה את רן
שזה לא מה שהייתי צריכה שישאלו אותי באותו הרגע כי הייתי צריכה פשוט לצחוקעלדברים
ואז עשיתי את השטות הגמורה של לשלוח סמס והנה אני עכשיו
חמש ושמונה דקות
אני עדיין שיכורה
עם איפור מרוח
היה לי כל היום מצברוח טוב, אפילו נהנתי במסיבה אבל
אני לא מצליחה להבין למה אנשים רוצים להיות חברים שלי
ומצד שני לא מצליחה להבין למה הם גם לא רוצים
זה מתסכל כל כך