כוכבים ופרברים

מיצי.

היא הקפידה להתאהב לפחות פעם ביום.

(השנה באינדינגב לא התחילו איתי. אני ואורן התנשנקנו את הנשיקה הכי עצובה בעולם והוא שלח את עצמו דרומה, לערבה, ואמר לי שהוא לא רוצה שמשהו יעצור בעדו. מאז אני מדמיינת אותו במסדרונות כל הזמן ורק מייחלת שהוא יפסיק כבר להתפקד על דלתות התודעה שלי.)

(ומחרתיים אני מסיימת את התפקיד וכל כך בכיתי ביום שני רק מהמחשבה על זה.)

(ידיד חדש)

תל אביב נראית כמו המדבר

עם כל החול הזה.

(תמיד אני מאבדת משהו בין כל גרגירי החול)

"להפסיק לאהוב את שחר"

סתם כי זה בער בי

לקצת.

ואז חשבתי על זה שהאינדינגב הולך להיות מטורף,

וחלקית כמו משהו מתוך

"סקוט פילגרים"

והאקסים הנוראיים שלי.

חשבתי, 

"מי מהם ינסה להיות איתי שוב?"

ראיתי ששחר כתב שהוא חבר של מישהי מהצפון,

אמרתי לעצמי

למה לעזאזל

אני ממשיכה לחשוב על העבר?

ממש יכול להיות שאני אפגוש שם

את אהוב לבי העתידי

(וממש יכול להיות שסתם אתקל שם באהבה קצרה ללילה.)