כוכבים ופרברים

שים לב, אני אגיד את זה מהר,

אולי זה סתם כי אתה יפה. אני באמת שלא יודעת למה אני סובלת מטעם לוואי,

אבל פתאום מתחשק לי שלפחות תנסה.

אתה בטח לא,

אני בטח לא,

ואנחנו, בטח שלא,

אבל סתם מתחשק לי שהכל ישתנה.

אכתוב במסע יותר מאי פעם.

נתראה עוד שבוע. (:

מהניואנסים הקטנים של הפנים שלך, ניכר שאתה מאד מפחד,

וכולם שואלים אותי, "מה עובר על גילברט?"

ואני לא יודעת לענות.

אני מסבירה להם ש"כמה קטן הוא, וכמה הרבה הוא מכיל.

וכמה שאני אוהבת אותו עם כל פחדיו."

הוא חנוק, כלוא. אני חופשיה כציפור לדעתו, ולעומתו,

כלואה עוד יותר ממנו.

הוא כל כך יפה, כל כך שביר. זכוכית עטופה בסלוטייפ,

ואני מביטה בו מקלף את העור שלו לאט.

הוא נערם. עומד חשוף כולו ואומר לי ש

"זהו. אני לא יודע מה לעשות יותר." ואֵרני צועק מהאמבטיה

שהוא טובע.

זה לא כי הוא מפגר.

גם אני, עם כל שפיותי המדומה, לעתים מרגישה שאני טובעת ובאמת ש

לא הייתי מחליפה שומדבר.

השגעון שלי הוא שמרתק אותך, נכון גילברט? לולא הייתי לפחות מעט

משוגעת,

בוודאי שהיית דוחף גם אותי לאותה שבלונה בלויה של אנשי העיר צרי האופקים.

אבל אין לך מה לפחד. אתה לא כמותם.

לעולם לא תהיה כמותם.

אתה נועדת לדברים גדולים מן העיר הזאת.

אז באמת, אל תדאג גילברט.

לא אגלה לאף אחד

מה באמת עובר עליך.

נגע בי יותר מדי.

אני בורחת ורצה ותמיד איכשהו בסוף נתקלת בעצמי שוב.

לכולם יש פילוסופיה משלהם

ואני לא יכולה לחכות עד שאני

אמצא את שלי, הולכת לכיווני.

הגשר נורא נורא צר, עדיף ש

לא להסתכל למטה כי ברגע ש

תקפוץ לצד השני לא תמצא ש

מישהו מחכה לך. כן, הגשר צר

ויש כל כך הרבה מקום ליפול

ושםלמטה, במים מלוכלכים זה

בהחלט לא מקום לבובת נייר.

(רייצ'ל יאמאגאטה)

1. מר-מכוער,

או בשמו האמיתי, מר-אם-אני-מרגיש-שאת-מניחה-עליי-את-הידיים-שלך-אני-פשוט-אברח,

נאמר כבר הכל. אין לי מה להוסיף לזה.

2. מר-נשיקה-ראשונה,

או בשמו האמיתי, מר-אם-לא-הייתי-ירושלמי-אולי-זה-באמת-היה-עובד-בינינו,

אולי זה באמת היה עובד אבל אולי לא כי

תמיד היית יפה מכדי שאאמין לך שאתה מעוניין בי, ותמיד היית טוב בלחייך עם עיניים כחולות ירוקות,

ולבקש מאנשים סיגריות (הכי אהבת נובלס, נכון? לקח לי הרבה זמן להזכר)

ואתה מאד טוב בלהתקשר כשאתה מרגיש שאני מתרחקת, ולגרום לי לשתוק בצורה מביכה,

ולגרום לי להרגיש מאד נוח ומאד לא נוח בו זמנית.

3. מר לא כל כך יפה,

או בשמו האמיתי, מר-לא-היה-לי-מספיק-נסיון-ולא-הייתי-יפה-מספיק-בשביל-להשקיע,

אני אוהבת אותך. בצורה מינימאלית להפליא. מעולם לא היה לי טעם לוואי, לעולם לא ארצה לנשק את השפתיים שלך.

אתה ילד קטן בגוףמגודל ואתה כמו לחם קצת יבש. אמנם לא היייתי מספיק יפה או מנוסה בכדי

שתשקיע בי, אבל אתה מעולם לא היית מספיק

כדי שאוכל לאהוב אותך באמת.

4. מר ח. מקסים,

או בשמו האמיתי, מר-יתחיל-עם-החברה-הכי-טובה-שלי-ומיד-יעלם.

תמיד אמרו לי שיש לך אף מזוויע, ואני מעולם לא שמתי לב כי היה לך כזה חיוך, אבל החיוך שלך הוא זיוף אחד

גדול. הרי, אוקי, יש לך שיניים ישרות (גשר, אלא מה) ושפתיים (שלא מי יודע מה.) ואף,

פחחח איזה אף.

אז היית שעשוע מאד נחמד, ונתת לי קצת מלים ואתה לא מי יודע מה אחרי הכל.

5. מר מושלם,

או בשמו האמיתי, מר-חצ'קונים-וגשר-ושיער-מכוער-ו'את-לא-מספיק-יפה-כדי-לדבר-אית'י.

אתה אפילו לא רבע כוכב. (:

(חח מה אתה עושה פה בכלל? היית התלהבות שבועית.)

כולכם בסך הכל קולבים.

מתלים כדי שאוכל לתלות בכם את כל התקוות שלי. 

אתם צדקתם כולכם, אני בסך הכל חתולת רחוב

אני לא שייכת לאף אחד, אף אחד מכם לא שייך לי

ואתם לא הייתם שווים את זה,

ואני הייתי נצלנית, כי אהבתי את המלים שלי.

ואני לא זקוקה לאף אחד מכם יותר. 

יש לי את עצמי.

(גלוזמן היה מר-מפיל-מהרגליים והוא ישאר ככה תמיד בזכרון ובדמיוןשלי.)

ועכשיו, ובכן, אני אקח לי את זה ואת עצמי, ואזכיר לעצמי שגם ג'וש לא שווה שיחת טלפון, ושאני באמת באמת כוכבת, ואולי יבוא לי אחד שבאמת יהיה שווה את זה,

ולא סתם עוד

קולב.

ואין מה לומר, אין.. מה לומר.

(*מתוך "שירו של הנץ" של הבילויים.)