20:34
אני מאחרת והוא מחכה לי בכיכר הבימה כמו שהוא אמר. בשלב הזה עוד לא ברור לי שהוא מתלבט
והיום הרגשתי איך כל הכישרונות שלי נצצו מכל החורים.
היה לי יום זוועה והוא אמר שהוא ינסה לשפר את מצב רוחי והוא
מהבחורים שאפשר לסמוך עליהם בקטע הזה.
אני נותנת לו נשיקה שהיא על הלחי אבל קרובה לפה כי
אני עדיין במצברוח מוזר קצת ולא בא לי להדביק אותו.
אני חושבת לרגע על הקשיש ואומרת לעצמי
אני לא רוצה להיות עם בחור בן 32 שרוצה להיות איתי
כמו וודי אלן,
רק החיים שלי.
21:56
גיא ויהל מפסידים. זה חבל כי הם כאלה חמודים וחתיכים
אבל בכל מקרה פריים טיים זה לא המקום בשביל אמנים מתחילים.
משונה איך במרחק חצי שעה נסיעה עולמות משתנים ובבת אחת
כל התוכניות שהם בנו מתפרקות ועכשיו חוזרים למשבצת א'.
21:57
אני מסתכלת חזרה אליו וחושבת איך זה מעניין מה שהדבר הזה עושה.
אתה מחליט על בן אדם. אתה לומד אותו. מה המוזרויות שלו, מה הוא אוהב,
איך הוא מנשק, איזה טעם יש לצוואר שלו. ואיך בעקבות ההחלטה
הפנים שלו משתנות לנגד עינייך. ואני רואה איך זה מעלים לו את הפגמים; לא בבת אחת,
לאט לאט. את רואה אותו מתייפה לנגד עינייך.
22:24
הוא רוצה לשבת בכיכר רבין. אני חושבת לעצמי, "זה מצחיק שזה נהיה ריטואל.
אוכל, שיחה, מתנשקים." בהכרח בסדר הזה. תרבות הדייטינג המשונה
הוא אומר, "חשבתי על מה שאמרתי לך שבוע שעבר ואני חושב שמגיעה לך תשובה אחרת ממה שנתתי."
אני מסתכלת עליו. הוא לוקח פאוזה.
כמו השופטים ב"דה וויס" שמנסים למשוך עוד קצת רייטינג- עכשיו הפרסומות
אני כבר יודעת
אני כבר יודעת
אם הוא רצה להיות חבר שלי, הייתי יודעת שהוא הולך להגיד את זה,
ואם אני לא יודעת שהוא הולך להגיד את זה,
כנראה שהוא לא רוצה להיות חבר שלי.
בכל זאת אני מחכה למילים, והן לא מצליפות בי בצורה חדה
הן לא כמו דג שלא ציפיתי לו. אני מתאכזבת לחלוטין לא ממנו,
אני מאוכזבת מחוסר היכולת שלי לעמוד בסטנדרט שאני עצמי מציבה ברושם הראשוני.
אני אמורה להיות הבחירה שתזרים לבחורים עייפים את הדם
אני עושה קצת רושם ראשוני של קלמנטיין. אני הבחורה שמחייכת ובנוי משכבות של צלקות שמתקלפות לאט לאט אבל
בסוף היום אני סתם בחורה אופטימית עם ציפיות גבוהות ואיזה ידע כללי רחב.
23:45
ניל מתקשר. הוא קצת שיכור. "i like you". יש בזה נחמה וגם יש בזה משהו מעצבן.
אני רוצה לשלוח הודעה לבחור ולהגיד "סליחה אם הגבתי מוזר. אני ממש מעריכה את זה שחתכת את זה מהר
שלא נתת לי לפתח ציפיות. שהיית כנה מאד."
אבל אין סיבה. הוא לא הולך להיות ידיד שלי. אני לא צריכה אותו כידיד שלי.
23:47
"כל כך הרבה אנשים נכנסים ויוצאים מהחיים שלך! מאות אלפי אנשים! אתה חייב להשאיר את הדלת פתוחה כדי שיוכלו להיכנס! אבל זה גם אומר שאתה חייב לתת להם ללכת!" - מתוך קרוב להפליא ורועש להחריד.
כמה דיוק, יא רבאק.
23:49
אני מחפשת את ההגדרה של "התרגשות" בויקיפדיה וגוגל כדי לדעת איך להוריד את התוכנה
שתצליח להחזיק את הדבר הזה שכולם כל כך
לא מרגישים סביבי.
רק ממילים. בסדר, אבל לא מנשיקות או פגישות
ואני רוצה ללמוד לרגש בצורה הכי מהירה ונטולת כאב.
23:53
אני צריכה להתקשר לשחר ביום ההולדת שלו או שזה שוב אני והנטייה הידידותית וההרסנית שלי?
23:58
נלך לישון. אני בחורה מרגשת, פשוט לא את הבחורים שעד כה נישקתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
