כוכבים ופרברים

אני לא מבינה למה הוספת אותי בכלל.

בהתחלה חשבתי שזה נחמד לראות כמה הפנים שלך התארכו והעיניים נשארו בגוון דומה אבל טיפטיפה כהה יותר, או שאולי זאת רק המצלמה. ולקרוא שוב את הרצפים המוכרים של הכתיבה שלך, כמו שאתה תמיד עושה. כותב ומיד מסתייג. מעמיק ומיד משטיח את הכל. כמו

כל

הבנים

המחורבנים

שאני

אוהבת.

ולקרוא אותך עכשיו

זה כמו להרגיש שאני שוב איתך בקשר

ואני לא

להתקשר אליך כי נזכרתי במשהו

זה לשקר לעצמי

למה אני כל כך עומדת במקום כל הזמן

השעה 2:00 מה שאומר שעוד מעט אביב צריך להגיע לכאן כדי שנבנה שיעור על

אנשים ששמים את האושר של עצמם בעדיפות ראשונה

ואיך שזאת הדרך מספר אחת ללעולם לא להיות מאושרים

בא לי לצלול לתוך זה

וקצת מביך אותי שפעם הערכתי בכלל מישהו כמו

עריכה: 2:09

איזה חמוד! הוא הלך להכין לי סנדויץ' עם שוקולד!