העיניים שלך,
כבר לא מרצדות בין כנפי המלאך השחורים ההם.
והאדם שלבי מצייר ולוחש
אל בין הפעימות
הוא לא אותו האדם

הבוחן אותי
עם העיניים שלך.

אתה יודע,

המטאפורה של קיומך,
כבר לא נכנסת
תחת אותה הכותרת
של אותו השיר
שהיה באמת אתה.

השתננו, אני ואתה.

ידעתי לקרוא את מה שלא ניסית לכתוב,

ואף פעם לא העזתי לומר,

ועכשיו

אין בי מילים בשבילך,

גם אם תבקש.

מעניין אם אני באמת מאמינה במילים של עצמי.