|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
סיוטים
טוב בסדר, אז חצי מהמבוגרים סובלים מסיוטים אמרתם? איפה נרשמים לחצי השני?
להפסיק לאכול בשר וגבינות לפני השינה? אין בעיה, אחרי 12 שנה של צמחונות, עברתי לאורח חיים כמעט 100% טבעוני.
לא לשתות אלכוהול לפני השינה? צ'ק, לא שותה כמעט בכלל- כבר שנתיים.
להפחית בקפאין? צ'ק, ירדתי ל2 מקסימום 3 כוסות ביום (בכל מקרה סטודנטית) , כפית וחצי של קפה בכל כוס, משתדלת לא בשעות הערב.
לא לאכול וישר לישון? צ'ק! אכלתי כמעט שלוש שעות לפני שהלכתי לישון. לא לעשן מריחואנה? אין בעיה! לא מעשנת!
לאהוב ולקבל את עצמי? צ'ק! רחוקה ממושלמות, אבל בסדר עם עצמי. הכל בסדר, טוב?
הדבר היחיד ברשימה המגוכחת שלכם שאין לי זה שמנים טבעיים ארומטיים ליד המיטה, וסלחו לי על כך- הרי כשאני קמה מסיוטים ממורמרת לעשן סיגריה ולשטוף פנים הכי בא לי בעולם להפיל איזה שמן ארומטי בחדר השינה שלי.
כוסעמק. טוב? כוסעמק.
אז אפשר לחשוב, תקופת לחץ, בחינות וכל השטויות האלה, העולם לא קורס, ממשיכים לתפקד כרגיל, אפילו דיי בהצלחה,
אז אפשר בבקשה טיפה להנות מזה? איזור לא-מודע יהיר ומעצבן שלי?
| |
מגיל 5 ל23 בפאסט-פורווארד
כשהייתי ילדה בת 5 מעוטרת שיער מבוקבק ושמלות ורדרדות, כנראה שחלמתי על הגיל הזה, כמו כולן.
להיות בשיא החיים, עם מישהו שאוהב את הגרסא המבוגרת של אותה ילדה.
ללמוד, לעבוד, לרקוד, לצייר, אני חושבת שאלה היו החלומות שלי,
אני חושבת שבסך הכל,
הילדה הקטנה שבתוכי לא- יותר- מדי- מאוכזבת.
אולי השתנו כמה פרמטרים לאורך הדרך, אולי אני בכלל כבר לא זוכרת אותה,
אולי השאיפות שלי לא היו כאלה גבוהות מלכתחילה,
אבל סך הכל, אני מאושרת.
| |
לשחרר מחסומים?
לשחרר מחסומים,
הנה, הגיע הזמן, אני לוקחת את הציפורן ומסמנת בדיו חלקים של נייר שמתמלאים בפיגמנט מיימי.
הנה, אני מסיימת את פיסת הדף ומניחה אותה בצד, אני אמורה להרגיש יותר טוב? לא במיוחד.
הנה, אני מרגישה ממוחזרת, הנה אני מרגישה משוחררת,
הנה אני לא מתקדמת, מרגישה שחזרתי אחורה, מתקדמת צעד אחד ושואפת אותו חזרה פנימה בסיגריה שאחרי הציור,
אני מרגישה בנוח, ואני מרגישה תחת ביקורת, ואני מרגישה בטחון שנבנה ומתערער,
רגעים בהם אני לא חושבת שאני צריכה להיות חלק מלכתחילה, אבל מרגישה לא בנוח כשמצהירים בפניי שאני לא רצויה בהם,
איך שהוא, כל משפט שמתחיל ב"אל תעלבי" מרגיש יותר מעליב מאשר היה נאמר בגובה העיניים.
ואולי זו רק אני הגחמתית, שלא אוהבת שזורקים לה נייר במאפרות, שלא מקבלת גחמות של אחרים אבל מקבלת הכל.
יום ארוך- מתסכל, מספק,
אני לא יודעת איזה מילים אני מחפשת,
אני לא מרגישה שאמצא אותן כאן.
| |
דפים:
|