לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Sketching words

כינוי:  Veritas

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סיוטים


טוב בסדר, אז חצי מהמבוגרים סובלים מסיוטים אמרתם? איפה נרשמים לחצי השני?

 

להפסיק לאכול בשר וגבינות לפני השינה? אין בעיה, אחרי 12 שנה של צמחונות, עברתי לאורח חיים כמעט 100% טבעוני.

לא לשתות אלכוהול לפני השינה? צ'ק, לא שותה כמעט בכלל- כבר שנתיים.

להפחית בקפאין? צ'ק, ירדתי ל2 מקסימום 3 כוסות ביום (בכל מקרה סטודנטית) , כפית וחצי של קפה בכל כוס, משתדלת לא בשעות הערב.

לא לאכול וישר לישון? צ'ק! אכלתי כמעט שלוש שעות לפני שהלכתי לישון.
לא לעשן מריחואנה? אין בעיה! לא מעשנת!

לאהוב ולקבל את עצמי? צ'ק! רחוקה ממושלמות, אבל בסדר עם עצמי. הכל בסדר, טוב?

הדבר היחיד ברשימה המגוכחת שלכם שאין לי זה שמנים טבעיים ארומטיים ליד המיטה, וסלחו לי על כך- הרי כשאני קמה מסיוטים ממורמרת לעשן סיגריה ולשטוף פנים הכי בא לי בעולם להפיל איזה שמן ארומטי בחדר השינה שלי.

 

כוסעמק. טוב? כוסעמק. 

אז אפשר לחשוב, תקופת לחץ, בחינות וכל השטויות האלה, העולם לא קורס, ממשיכים לתפקד כרגיל, אפילו דיי בהצלחה,

אז אפשר בבקשה טיפה להנות מזה? איזור לא-מודע יהיר ומעצבן שלי?

נכתב על ידי Veritas , 18/2/2013 03:44   בקטגוריות אינסומניה, מבוכים, מחשבות, סתם פוסט, שפיכת מילים, תהיות, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של dingle ב-16/3/2013 01:31
 



בלהות


אני נמצאת על סולם, הוא גבוה וזה מעט מלחיץ אבל לא יותר מדאגה פשוטה,

אני מדברת עם שני אנשי סמכות מבוגרים, הם נראים ונשמעים בעלי ידע רב ואני מתפעלת ממנו

הם מדברים על כלכלה ועל כח ואני מעניקה חשיבות לכך שהם יודעים כל זאת,

אני לא זוכרת איך זה מתבצע- אבל אני יודעת שזה חלק מזכרון, שיש לו חור באמצע- כי אני נזכרת רק אחר כך שבאותו הערב תקפו ואנסו אותי, ואני פצועה ויש לי חתך בראש אבל אני מחלימה,

אני נמצאת שוב במקום קטן- אני יודעת שזה קשור לעבודה כי אני מחפשת את התג שלי ולא מוצאת כדי להדפיס כרטיס, אני זוכרת שאני מוצאת תג של חברתי לצוות- ויודעת שלא כדאי לגעת בו, משום שהיא נעדרת,

אני שומעת דפיקה בדלת שנראה לי שהיא אמיתית ואני חושבת שאני מתעוררת, נראה לי שארקדי חזר הביתה מהפאב,

אני שוב בחלום,

אני מותקפת על ידי בחור, אני מנסה להגן על עצמי עם בקבוק ריק, אני מעליו- על הגב שלו, הוא נשען על כדור גומי גדול ומנסה לפוצץ אותו עם האצבעות כי הוא חושב שזה יפיל אותי- אני חושבת שזה לטובתי אז גם אני מנסה, הכדור מתפוצץ והוא מכניע אותי- אני מנסה לבעוט בו עם כל כוחי ובועטת באוויר במיטה- זה מעיר אותי לרגע ואני נרדמת שוב- אני חולמת שאני מתעוררת ואנשים סביבי אומרים לי שאני עדין מחלימה, וזה בסדר, אבל הראש שלי התחיל לדמם פתאום, אני שוב בחלום,

 יוצאת מהבית למרחב הדומה קצת לתחנת דלק, יש בית פרטי שמנסים לפרוץ אליו, הוא לא הבית שלי אבל אני שומרונית טובה ואני מוצאת את עצמי מתערבת בסיטואציה, צוחקת על הפורץ על שהוא מחורר את כל החלונות והדלתות עם מקדחה

אני בתוך הבית הזה, הוא לא אוהב את זה- אז הוא נאבק בי וקודח לי דרך הגולגולת, אני מתעוררת,

אני מבקשת משב שיחבק אותי, הכל כואב לי, אני מרגישה שהכל אמיתי למרות ההבנה שזה חלום,

אני מפחדת להרדם,

נזכרת שוב למה פעם היו לי הפרעות שינה, למה פחדתי לישון, למה השארתי את המוח מנוון 

אני יוצאת לחדר עבודה, מעשנת וכותבת ומעשנת וכותבת,

מקווה למצוא תירוצים שיראו לי הגיונים מספיק- אני קוראת פירושי חלומות אינטרנטיים זולים,

אני לא מצליחה להפסיק לשמוע את המקדחה מתקרבת לגולגולת שלי.

אני מפחדת לישון שוב.
נכתב על ידי Veritas , 10/4/2012 03:04   בקטגוריות מחשבות, מבוכים, שפיכת מילים, תהיות, שחרור קיטור, אינסומניה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Shelly ב-19/4/2012 23:32
 



דמות חינוכית?


אין ספק שזו אפשרות שאני אוהבת לשנוא אותך,
שאני מוצאת בכך מכנה משותף עם כל שאר הסטודנטים בסדנה, 
שכשאתה מביע שביעות רצון ממני זה שווה יותר,
שכשאני מתעצלת אתה תמיד חייב לשים לב,
ומצד שני,
כשאני משכנעת את עצמי שאני לא מוכנה לוותר על ציור בחיים שלי,
כשאני אומרת שוב ושוב שגם בקורס וידיאו-ארט הייתי סובלת מהעומס ומחוסר העניין של עצמי
שאני מתחילה בוקר בתחושה של נצחון,
וחוזרת אחריך הביתה מובסת.
אני שואלת את עצמי שוב ושוב ושוב אם זה שווה את זה,
אם ההתקדמות והפיתוח שווים את העלבונות, את חוסר הבטחון, את הזליגה שלי לפורמטים קטנים יותר שוב, את הרגרסיה האמנותית הזו,
אני לא שונאת אותך, ואני לא חושבת אפילו שאתה עד כדי כך קטן,
אבל אתה גורם לי לשכוח לפעמים למה בחרתי בלימודי אמנות,
ואולי זה הכל כי אני פשוט מפחדת,
שאני לא מספיק טובה,
או 
שאני לא מספיק חרוצה,
או 
שאין לי את זה.
אבל על השאלה של "מה אני לעזאזל אמורה לעשות עם זה?"
עוד לא הצלחתי לענות. 
(ושלא נדבר בכלל על הסלידה שעוברת בי בכל פעם שאתה מציץ למחשוף שלי. )
נכתב על ידי Veritas , 14/11/2011 21:38   בקטגוריות לימודים, מבוכים, מחשבות, שפיכת מילים, שחרור קיטור  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לא זה ב-2/3/2012 00:37
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVeritas אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Veritas ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)