משגל זה עניין של מזל.
ה-ג' היחיד ששם ז' על כל העולם. |
| 10/2007
 תטעמו קצת
חדו"א 1מ - האינטגרל המוכלל ע"פ פרופ' מארק ילין
לא מזמן, לפני כמה ימים אפילו, קיבלתי מסר המוני במקושרים מרומן (האקס של מאשה). רומן (כמו כל אחד שני במקושרים)
כתב איזה סיפור נחמד והחליט לפרסם אותו.
אני כמובן מנסה בכל דרך להתחמק מלפתור אינטגרלים ולחשב תלות לניארית של מרחבים וקטוריים למיניהם (כרגיל), אז
החלטתי לקרוא את הסיפור שלו.
בהתחלה היה נחמד, התאורים נחמדים, אבל בתאכלס - במקום מסויים זה היה מציק. הוא משך תאור של שנייה במשך כמה פסקאות
וסיפור שהוא בעצם הרכב של אולי 3 סצנות הפך לכמה פסקאות מייגעות של תאורים מיותרים ורובם דיי חרושים בקיצ'יות.
לבנאדם יש מוזה, וזה אחד הדברים החשובים בסיפור, אבל הכלים שבהם הוא השתמש לבטא אותה - לא כל כך התחבבו עלי.
במקרה וגם דרורי קיבל את ההודעה וגם הוא קרא את הסיפור, מסתבר שדעתו של דרורי דומה לשלי.
הקטע המעצבן, שכל התגובות שרומן קיבל היה בסגנון "שיוווווו אתה כזה שווה אתה כזה סופר תעשה לי צ'ינצ'ילהההההה"
"אתה שי עגנון הבא באמאשלי@!#@!".
וכל החרטאבונה של הילדוד'ס.
אקיצר, כל הפואנטה של הסיפור הלא-קשור-לעולם-בגרוש הזה, הוא שאני (ומסתבר גם דרורי) מתגעגעים לזמנים שהבלוג הזה
אשכרה היה שווה משהו וכשהיו נכנסים לפה אנשים ונהנים מהכתיבה שלי.
אני כל כך שונא את העובדה שאין לי מוזה לכתוב כלום.
זה מצחיק, פעם הייתי כותב איך היה יוצא לי חרבון בשרותים בצורת אדידס, ועכשיו אין לי כוח לכתוב על הקטעים הכי טובים שקורים.
מעצבן איך שלפעמים החשק לדברים שדווקא כן מעניינים אותך, נעלם.
מוסר השכל מכל הסיפור - לכו לצבא.
מתנגן:
Nickelback - Far Away
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
