הידד, זהו נובמבר! וזה אומר שעוד חודש דצמבר! ואתם יודעים מה יש ב-12.12? כן, יש טיול גדנ"ע! וגם היומולדת שלי, כן. המ.

(ואם אתם מתלבטים מה לקנות לי, אני מוכנה לתת לכם רמז - זה נמצא כאן, וזה במידה 6 אמריקאי. תודה! [למרות שאני יודעת שלא באמת יקנו לי את זה, אבל עדיין.])

אתמול היה הלאווין. החלטנו לתפקד בתור הועדה להפצת חגים נוצרים ומגניבים בישראל, ויצאנו להפיץ אותו במרכז, מצויידים בתחפושות סמליות, כמובן. אני התחפשתי לסנטה קלאוס, נועה ומיכל התחפשו לילדות עם גלימות אפלות, טלי התחפשה לגותית קשוחה ואפלה ואביגיל התחפשה לבוגרת מחזור ל"ב בליאו-בק. היו גם אנשים גרועים שלא טרחו להתחפש, אז נאלצנו להיות מקוריים - איליה התחפש לאוקראיני, תומר התחפש לרוסי עם בובת נחש, יעל התחפשה למתנחלת ונועם התחפשה לרוצחת סדרתית שהחולצה שלה התמלאה בדם.

השגנו צומי ע"י כך שהיינו קיימים, זה היה נחמד. והיה שם אוטו של נחמן מאומן, זה היה מצחיק. בכל מקרה, הלכנו לחיים טופול ושות', וגילינו שנוספו עוד כמה כוכבים לשדרה, וגם שמו שם שלט שמציין שזו היא שדרת כוכבי הקולנוע הישראלית הרשמית. היו שם ילדות קטנות בבגדים ורודים וצמודים שרקדו ורצו במעגלים, וחשתי שגונבים לי את הצומי, ובתגובה התחלתי לנופף לשלום בהתלהבות מרובה לילדה ורודה אחרת שעמדה שם, שנתנה לי מבט של WTF?!. טוב, לא עשינו משהו ראוי לציון בזמן הזה, ובכל זאת יעל הרגישה צורך עז לצלם בכל רגע נתון. אז הופיעה אליס, שהתחפשה למישהי שסיימה ללמוד ב-18:30, והחלטנו ללכת לשתות דברים מחממים ושוקולדיים בקפאין (יש לי כרטיסיה עם חמישה ניקובים!). המלצר שם ממש לא ידע שם המספר, דבר שגרם לי לתקן אותו, כמובן. כנראה שהוא לא אהב את זה, כי הוא הכניס למות לשוקו של ארבע מאיתנו. המ. כן.

אליס ונועם נעלמו, והלכנו לדשא שלייד הסנימטק. עשינו כלום על הדשא, שרובו התרכז בצילום תמונות, ונדליזם (וצילום של ונדליזם), עשיית כלום, ובזה שאיליה יחטוף קילה [איך כותבים את זה, לעזאזל?!]. היה שם דוס שהתחיל לדבר איתנו בתגובה לנפנוף נמרץ מצידי. לטענתו, רואים עלינו שאנחנו תלמידי ריאלי וליאו-בק. הוא שיבח את האינטלקט שלנו, בזמן שרצנו במעגלים, צרחנו אחד על השני, קפצצנו והתנהגנו כמו ילדים מפגרים. אולי בגלל זה הוא החליט שאנחנו בחטיבה. אוף איתו. טוב, לא, הוא היה מצחיק. ואז באה אישה גרועה נורא שגירשה אותנו משם, ולכן המשכנו לעשות כלום לייד חיים טופול, בזמן שעברו הרבה יותר מידי אנשים משכבת י"א של ריאלי וליאו-בק, ואחותו של איליה.

בצעד מהפכני, החלטנו ללכת לבית של יעל ברגל, ושאני אשאר לישון אצלה, דבר שאמר שאנחנו צריכים ללכת לבית שלי לפני שהולכים לבית שלה. אימא שלי מצאה אותנו בדרך, זה לא היה נחמד מצידה. יעל המשיכה לצלם בהתלהבות בזמן שארזתי דברים, ולבסוף יצאנו. נועה מתה כשהיינו לייד הבית שלה, ובכיכר קריית ספר יעל החליטה שיהיה יותר פרקטי אם ניסע לבית שלה. אביגיל מתה כשאבא שלה אסף אותה משם, וטל מיכל מתו כשכל אחת ירדה מהאוטו לייד הבית שלה. איליה ואני נשארנו אצל יעל למשחק טאקי סוער, עד שגם איליה מת כשאבא שלו בא לקחת אותו. הסוף, אני מניחה.

---