שלום! ברגע זה חזרתי משיטוט עם נועה ואשמ"ש במטרה שנועה תקנה לחם ואלעד יקנה שטיח ריקוד למחשב.

אבל לפני זה, הנה דבר חשוב מאוד למדתי היום בבי"ס - כל שניה נמכרת ברבי; כל פעם שברבי נמכרת, העולם הופך לורוד יותר.

---

אין לי יותר מידי כח לתמצת את מה שהיה היום, אבל היה כיף ומצחיק עד מאוד. אירידויד ניסתה לאכול אותנו, ועובדי מקדונלד'ס נתנו לנו כוסות אינפנטיליות ויפות נורא, אחרי שכמה פרחות ליידנו התפלאו מזה שחיכינו "שעה" "רק" בשביל כוס. הנה תמונות שאלעד צילם, תשתדלו להנות:

פח זבל של פרץ, דבר שהופך אותו לפח המפורסם ביותר בנווה שאנן, ונותן לו יותר סיכויים לנצח בדוקים את פרס!

תינוק קפיטליסט שמנופף בכרטיס אשראי. P:





איש על קורקינט (תסתכלו, זה באמת שם), שכדי לצלם אותו נאלץ אלעד לעבור את הכביש באור אדום [ירוק חמקמק, שיהיה].

אני מדגמנת את הספר "סבא של ליאור מת". אם אתם רוצים לגרום לילדיכם הקטנים טראומה לכל החיים - אל תהססו! עכשיו, בחנות הספרים הקרובה לביתכם.

נועה ואני מחזירות לעצמנו את הנעליים שלנו, לאחר שהחלפנו את נעל ימין שלנו, כמו שאפשר לראות בתמונה הקודמת.

הארנק הסופר-מגניב שלי, לייד משחק מחשב באותו הנושא.

נועה ואני בוהות באיש-שמכין-פיצות-בסבארו, שהחליט לעבוד עלינו להתנהג כאילו יש מישהו ליידנו. הצליח, הפוחז החמקמק.

נועה ואני רוקדות פופקורן.