אתמול פרסמתי שלושה פוסטים. זה שיא חדש בחוסר חיים.
היום היה אמור להיות מבחן בהסטוריית המוסיקה, ואז המורה הנחמדה שלנו החליטה לדחות אותו לשבוע הבא, ובינתיים להוסיף לנו חומר, שמסתבר שלא למדתי מעולם. מצד שני, זה לא אמור להיות קשה במיוחד, בעיקר כי היא נותנת לנו את הטפסים עם השאלות המדוייקות למבחן, ומסמנת לנו את המיקומים המדוייקים של התשובות בסיכומים שלנו. אולי אני אשרוד, אבל רק אולי.
למה?! קישטא, בי"ס, קישטא!
היום המורה להבעה הסבירה לנו שבכל שירי הילדים יש מסרים אירוטיים, ושב"עוגה עוגה" יש מסר פוליטי.
ההדגמות היו טראומטיות, אבל שרדתי. הידד.
לאח שלי קנו אוטו (מסתבר שהוא גם יהיה שלי מתישהו), והוא נורא מתלהב ממנו, ככה שהוא מנסה למצוא כל הזדמנות אפשרית כדי לנהוג, מה שאומר שהוא מתקשר אליי בכל רגע נתון כדי לבדוק אם אני צריכה הסעה.
אני לא מתלוננת.
תכנונים משעממים לעתיד - מתכונת באנגלית (חע.), שיעור פיתוח קול בשעה לא מוגדרת, יותר מידי שיעורים ועבודות, בוחן בערבית, מבחן בערבית, מודיעין באופק, בגרות באנגלית (חע.), קונצרט, התחלת העבודה התיאורטית לבגרות המעשית במוסיקה[?!], פורים, פסח, ל"ג בעומר, שבועות, בגרויות, כיתה י"ב, עוד בגרויות, צבא, אוניברסיטה, עבודה, לא-חתונה ולא-ילדים, מוות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
