חתולי השממה. |
| 2/2007
 קצרים עד בינוניים
סליחה למי ששמע את זה:
אתמול קיבלתי שני מכתבים ממשרד החינוך.
הראשון היה לגבי הבגרות המעשית במוסיקה - היה כתוב שם שהיא תהיה ב-18.3, במקום כלשהו בת"א, בשעה 11:40.
השני היה לגבי הבגרות המעשית במוסיקה - היה כתוב שם שהיא תהיה ב-18.3, במקום כלשהו בת"א, בשעה 10:40.
ניסיתי להתקשר לטלפון שהיה על אחד מהמכתבים [היה לי מאוד קשה להחליט מאיזה טופס לקחת את המספר], ואין משהו חי בצד השני, אולי כמה ג'וקים או חולדות.
מה שמצחיק זה שאני אפילו מצליחה להבין למה שלחו לי שני מכתבים. רובכם בטח חושבים עכשיו על התשובה "כי הם טיפשים", אך התשובה היא יותר מסובכת מזה - הקונסרבטוריון נתן לנו את טפסי ההרשמה לבגרות המעשית ארבעה חודשים אחרי שהם התפרסו - שבועיים לפני מועד ההגשה הסופי. מפאת הפחד שהטופס שלי לא יגיע בזמן, ולא תהיה לי בגרות מהסיבה הטיפשית ביותר שיכולה להיות, שלחתי את הטופס פעמיים. ככל הנראה, משרד החינוך לא מצא את העובדה ש"שתי בנות שונות" שלחו טופס עם פרטים זהים לחלוטין לחשודה, ולכן אני נחשבת לשתי ישויות שונות. או, אם אקצר - כי הם טיפשים.
עוד עובדה משעשעת שהיתה במכתבים ההם, היתה שניתנה לי הוראה להביא איתי את כלי הנגינה [למי שלא זוכר - הבגרות שלי היא בשירה], אבל זה ראוי לפחות התייחסות.
הכיתה שלנו סוף-סוף לקחה יזמה והתחילה לעבוד על ספר המחזור. אנחנו הולכים להיות מוצרים בסופרמרקט [אני בקבוק שוקו יטבתה, כמובן]. למישהו יש רעיון לגבי הרכיבים שלי?
עוד מקרה מציק שקרה אתמול [וסליחה למי ששמע גם את זה] - בעודי שותה את אחד מעשרות ספלי התה שאימא חייבה אותי לשתות, הלכתי לי למחשב במטרה להתעדכן בבלוגים האהובים עליי. שמתי לי את הספל על השולחן, לאחר ששתיתי כרבע ממנו, וקיצ'ה, החתולה הזקנה שלי, נכנסה לחדר. מסיבה לא ברורה, היא מאוד רצתה לקפוץ על השולחן. מאוד. וכשהיא רוצה לקפוץ על שולחן, שום דבר לא יפריע לה, אפילו ספל תה ענקי שנמצא בדיוק על המקום שהיא קפצה אליו. אלא אם המטרה שלה היתה לקפוץ לתוך ספל תה, להפוך אותו וכמעט להרוס לי את המחשב, תוך לכלוך של כל מה שנמצא באיזור. ררר!
אתמול איליה ואני העברנו את זמננו בבהייה ממושכת בקטעי סטנד-אפ. אני אוהבת סטנד-אפיסטים, כי הם גם מצחיקים וגם מתלוננים הרבה. זה גרם לי לחשוב על קטע פוטנציאלי כלשהו, אבל נראה לי שיהיה יותר ריאלי פשוט לכתוב אותו כאן מאשר לחשוב שהוא יסטונד-אפ בעתידו:
שמות של רחובות בישראל - כמעט כולם קשורים להיסטוריה של העם היהודי. אין עיר שאין בה רחוב על שם אישיות חשובה בציונות, אישיות מהתנ"ך או חסיד אומות עולם. ותמיד, בכל עיר, יהיו רחובות עם שמות של צמחים. למה?! תראו לי כלנית אחת שעשתה עבודה משמעותית כלשהי למען העם היהודי! ברצינות, מי האידיוט שהחליט לבנות רחובות על שם צמחים? בטח השיחה הלכה בצורה כזו:
מתכנן עיר א': "אוקיי, אני חושב שהרחוב הבא צריך להיות על-שם בלפור, ההצהרה שלו היוותה ציון דרך חשוב בהיסטוריה שלנו."
מתכנן עיר ב': "אני דוקא חשבתי יותר בכיוון של 'רחוב הברושים'".
מתכנן עיר א': "אממ... ברושים? למה ברושים?"
מתכנן עיר ב': "כן, ברושים! למה, לא טוב? ברושים עשו לך משהו רע?"
מתכנן עיר א': "לא, ברור שלא, אבל למה ברושים?"
מתכנן עיר ב': "אני ממש אוהב ברושים!"
אני אמורה לעשות עכשיו דברים טיפשיים לבי"ס, לא?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
