| 3/2007
 אנשים זה דבר מטומטם
מה הקטע של אנשים להיכנס אוטומטית למצב מגננה כשהם שומעים משהו שעלול להצביע על משהו רע בהם? אני כולה מנסה להבהיר נקודה שנובעת מהגיון, ובמקום להקשיב לחלק ההגיוני, אנשים בוחרים להתייחס רק לחלק שקשור לביקורת שעלולה לעבור עליהם. רק היום כבר נתקלתי בשלוש דוגמאות לעניין, אבל הסיבה לזה שאני כותבת את הפוסט הזה, היא אימא שלי.
מחר יש לי רסיטל בגרות [פאניקה!], ואני רוצה שהיום הזה יהיה שמח בשבילי במידת האפשר, וגם אני רוצה להימנע ממצבים שעלולים להביא אותי לידי צעקות, כי חראם על הקול. בכל מקרה, אימא שלי היא לא הבנאדם שכדאי לי להתקרב אליו כשאני רוצה שקט ושלווה, כי היא פשוט אחת שמוציאה את כל הכעסים שלה עליי בלי להתחשב בתוצאות, וגם היא הבנאדם האחרון שאני יכולה לסמוך עליו בכל מה שקשור לעזרה אדמינסטרטיבית - מבחינתה, עזרה זה לא לעשות את מה שאני מבקשת ממנה לעשות [כמו, למשל, להתקשר פעם אחת בשבילי כדי לקבוע פגישה עם אדם לא מהותי במיוחד ביחס לשאר הדברים שאני עושה. ואני מבקשת ממנה להתקשר בשבילי, כי אני ממהרת להרבה מקומות בו זמנית, או לחילופין, קורסת מחוסר שעות שינה, לעומתה - אישה שכל סדר יומה הוא בישול (לרוב אין לה כוח לזה), כביסה (גם לזה), נקיון (פעם בחודש זה מספיק), שינה (את זה היא דוקא כן עושה הרבה) ופעם בשבוע - פגישה עם אנשי מוסיקה כאלה או אחרים.] [סליחה על האורך המפלצתי של הסוגריים], אלא לנדנד לי כל חמש שניות, שבהן אני בד"כ עושה משהו חשוב, על משהו שהייתי צריכה לעשות ושביקשתי ממנה לעשות בשבילי.
הפעם הקודמת שרציתי לקחת לעצמי יום כיף שכזה, היתה יום ההולדת ה-17 שלי - היתה לי בגרות באותו היום, אז לא התכוונתי להרוס לעצמי אותו עוד יותר ע"י הגעה לבי"ס, וידעתי שלהישאר עם אימא בבית פשוט יהרוס לי את היומולדת. אז בערב שלפניו, ארזתי תיק והלכתי לישון אצל אבא, איפה שהדבר הכי מציק שיכול לקרות הוא ששי יבכה באמצע הלילה ואני אתעורר לחמש שניות. אבל, אויה, הפעם אני לא יכולה לעשות את זה, כי אבא חולה, אז אני תקועה בבית עם אימא. נוכח המצב, ביקשתי ממנה שפשוט לא תדבר איתי מעכשיו עד אחרי הרסיטל, כי היא מכירה את השיחות ביננו ויודעת שאני מתעצבנת עליה מאוד בקלות. ומה היא עשתה בתגובה, אתם חושבים? האם היא קיבלה את זה כמו אדם בוגר והסכימה לכבד אותי ואת ההצעה שלי, או שמא היא לקחה את זה ללב והתעצבנה על ההכרזה שלי, לפיה אימא שלי מעצבנת אותי?
אימא שלי בחרה באפשות סודית מספר שלוש, שזו בעצם הרחבה של אפשרות שתיים - גם לקחה את זה ללב יתר על המידה, וגם עשתה לי דוקא והודיעה לי שהיא הולכת לדבר איתי כדי לעשות לי דוקא, כדי שאני אלמד להעריך אותה על זה שהיא גידלה אותי, בניגוד לאבא הזה שלי, שאגב, כדאי להזכיר לי שיש לו הרבה כסף [היא לא מסוגלת להזכיר את אבא שלי מבלי להזכיר את זה שיש לו כסף/שיש לו אישה תאילנדית שצעירה ממנו ב-23 שנים].
מישהו מוכן שאני אתנחל אצלו מחר עד שש וחצי-שבע?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
