לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


חתולי השממה.

Avatarכינוי: 

בת: 34

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

וואו, עוד פוסט!


עקרונית, הפוסט הזה בא רק כדי שהאומה תראה את הכינוי החדש שלי, כי איליה הכריח אותי להחליף אותו [פתאום הוא נזכר שלא מוצא חן בעיניי שאני קוראת לעצמי פתטית. לא נורא, אני סולחת לו כי הוא חמוד, אפילו שהוא סקינהד. כנראה כי אני הכרחתי אותו להיות סקינהד.] [אה, ורציתי להוסיף גם את שם המשפחה (שליט-נאצי-אכזר), אבל גם את זה הוא לא הרשה לי. חדל התבכיינות.], אבל אם אני כבר כאן, אני אכתוב עוד תובנה שעלתה לי לראש היום, ואפילו מספר מראות אקזוטיים!

אז - הנה תובנה:
דבר ששמתי לב אליו אחרי זימון שהיה לי לפני חודש בערך, הוא שאם תאחר לדבר כלשהו, זמן האיחור שלך ימשיך לגדול ולגדול ולגדול, עד שהוא יגיע לכמות מגוחכת של דקות, כזו שגורמת לאנשים שנמצאים ביעד הסופי שלך להרים גבה לעברך תוך מחשבת "מה, הוא דפוק לגמרי? איך אפשר לאחר כ"כ לכזה דבר חשוב?!", כשאתה רק מנסה להכנס לתוך החדר בנסיון להתמזג עם הקיר עד יעבור זעם.
בכל מקרה, הנקודה שלי היא זו - אם, למשל, איחור של שתי דקות לאוטובוס מתבטא, בסופו של דבר, באיחור של ארבעים דקות לזימון, זה רק אומר שהמשקל של איחור לאוטובוס משפיע פי 20 [!!!] מאיחור לזימון! ואם אצור תרשים זרימה של כל האיחורים היכולים לגרור זה את זה, המסקנה המתבקשת היא שככל ששלב האיחור מוקדם יותר, כך הוא חשוב יותר ולהיפך. מכיוון שכל מסע מתחיל בהתעוררות ונגמר ביעד סופי [גאונות!], ניתן להסיק מכך שלא משנה בכמה זמן תאחר למה שהיית אמור להגיע אליו, הדבר החשוב ביותר הוא שינה.
בזאת אני מצווה על כל מי שיכול לעשות זאת - כל מי שלא עובד, לומד או חייל - שנו בבוקר! צברו נקודות חשיבות להמשך חייכם! שמחו על כך שאתם לא תקועים בחברת חשמל במשך שמונה שעות וחצי לכל יום, כדי לעשות עבודה שלאף-אחד לא אכפת, ממנה, בעודכם מוקפים באנשים סופר-דופר ממורמרים ו... טוב, אני חושבת שהתלוננתי יותר מידי על חלטורת הכלום-מאמץ שלי, ולכן אשתוק.
בקיצור - שינה זה חשוב. לכו לישון.

כעת, מספר מראות אקזוטיים שיצא לי להבחין בהם לאחרונה:
* היום נסעתי לי באוטובוס כדי להגיע לייט עוד זימון למודיעין [האחרון, אינשאללה]. בדרך, עברתי לייד בית קברות, ומתוך אותו בית הקברות, חבריא, יצאו עיזות מצוייות! והן היו חמודות כאלה, עם פרווה ארוכה ופרועה וקרניים מסולסלות! אני תוהה על מי הן נאלצו להתאבל.
* בנוסף, על פני האוטובוס עבר אוטובוס, קו 202 [זה קיים בחיפה בכלל?], שבדברצ'יק הזה שעל האוטובוס עם הכיתוב המתחלף שאומר מה היעדים שהקו עובר בהם, היה כתוב "דואר".
* סרט החאבורה הגדול. הוא מאוד מאוד אקזוטי, וגם לא כ"כ גמור. אפילו שלחלקכם אין שמץ של מושג על מה אני מדברת, תסמכו עליי כשאני אומרת שהוא מגניב. [שנעלה אותו ליו-טיוב כשהוא יהיה גמור? P:]
* כל מיני אנשים מוכרים במדים. אתם לא אמורים להיות במדים, רק עכשיו סיימתם תיכון! אין לי שום בעיה עם הידיעה שחלקכם כבר גדולים ומגוייסים והכל, אבל את המדים שלכם תשמרו לעצמכם, אל משנה כמה מגניבים וסקסיים את נראים בהם. כן.
* איליה סקינהד, כפי שכבר ציינתי קודם לכן.

אני חושבת שלפוסט הזה מגיע להיות ברשימה בצד, די הזנחתי אותה [יחד עם שאר הבלוג, אבל זה לא העניין. אפילו לא קצת].
נכתב על ידי , 12/8/2007 18:22   בקטגוריות אין, כי זה ברשימה בצד  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אביגיל ב-16/8/2007 20:53



25,984
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעיזה הררית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עיזה הררית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)