שלום אישים שלי!
כאן יושבת נועה הבלונדינית שהבריזה מהלימודים עקב עומס יתר, בריחה ממחוייבות, חוסר שינה וכאב ראש איום, נורא, ועילג.
נמנמנמ...
קצת ככה רפרפתי בבלוג וגיליתי את הפוסט הזה:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=108982&blogcode=1624884
קראו אותו והפנימו אם בא לכם.
אם לא בא לכם אז..
אממ..
אל תעשו את זה (?)
בכל אופן,
השנינות ברחה אתמול בלילה אז יהיה לכם קצת יותר משעשמם בעיניים, אבל הכל מכוונות טוובת.
משעמם*
אז בקשר לפוסט ההוא, רשמתי שאני הולכת לפגוש שני בנים, אחד בגילי, והשני בן 14. עם בן ה-14 התחברתי, ונחמד וחמוד לדבר איתו מדי פעם..
הבחור השני, שהוא בגילי, נראה לו לצורך העניין - חן.
אממ.. זה היה... ביום השואה..
היה לי רע. בכיתי המון. ואז בערב התחברתי לאייסי ודיברתי עם חן.
אחרי שיחה יבשה ועצובה ודיכאונית רשמתי לו
"אוף, אני צריכה חיבוק"
"אוקיי, אני בא" הוא ענה לי ועלה על האוטובוס של 9 בערב.
וככה התחילה תקופה מדהימה בחיים שלי.
ויום ראשון אנחנו חודש! מזל טוב לנו!
רוצים תמונה? אממ... פעם הבאה.. טוב? מבטיחה!
אממ מקווה שקראתם היטב את הפוסט הקודם כי הוא מאוד חשוב להבנת משמעות החיים.
בלימודים הולך לי די חרא ונראה לי שנדפקתי לכל החיים.
זוהר היה כיף אתמול! אוהבת!
ריקה מצחיקה שלי אני מתה עלייך... (לא כמו שאת עלי, אבל חפיצ :P:P) (סתם סתם!!!!)
מעיןןןן שלי... אוהבת אותך!!דברי איתי!!!!
שלכם,
נועה