..השד שלי
בעיקר בטוב,הוא מגיע ולוחש לי"אל תדאגי. הגעתי."
ואז המלחמה שלי ושלו על האושר שמנסה לחיות בתוך הנפש שלי.
בהתחלה חשבתי אולי לא טוב לי כי אני נראת לא טוב.
אחרי עבודה קשה נראתי טוב,חיזרו אחרי מלא והייתי עם מלא.
חשבתי אולי המקום שאני נמצאת בו לא טוב, אז שיניתי את המקום והכרתי מלא אנשים חדשים.
חשבתי אולי השגרה היא זאת שמדכאת אותי
אז שיניתי אותה,כל יום משהו חדש ולא צפוי.
חשבתי אולי זאת האהבה שחסרה לי..אולי אני צריכה מישהו שיאהב אותי ואני אותו,שיהיה לי למי לבכות למי לספר עם מי לשמוח.
ומצאתי...קיבלתי את המשאלה שלי.
כמה לילות השקעתי בשביל לראות כוכב נופל
וראיתי מלא...וביקשתי אותה מלא..
קיבלתי את האחת שלי,שאני יודעת שאיתה ארצה להתעורר כל יום בשארית חיי.
השד שלי תמיד איתי בשביל להזכיר לי שלא הכל מושלם.
שלא הכל ילך כפי שאני רוצה.
עם השד שלי אני אף פעם לא מרגישה לבד
השד שלי חזק מהנשמה שבו הוא דבוק בה.
השד שלי ינצח במלחמה הזאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
