אני יודעת שצריך להיות לי טוב עכשיו.. שאני צריכה להיות מאושרת.

אבל עדיין..

יש דברים שהורסים.

ברגע האחרון.

סעמק.

קודם כל העובדה שלא היה לי מחשב, חזר - מת.

אבא התקין אותו מחדש ויום אחד היה לי מחשב!

אבל למחרת הוא כבר לא נדלק.. מת שוב?

אוווווקי. אפשר לשרוד את זה.

אז אבא לא מוצא איך לתקן וצריך לקנות חלקים חדשים. טובטוב.

נחייה.

יש גם טלפון וסמסים.

אני אמורה לנסוע מחר לאנשהו.. נכון לשעות אלה - לא.

ולמה? תשאלו את אבא שלי ~,~

"לא שאלת את המורה למתמטיקה? את לא הולכת מחר!"

ביייייייייצ'!

סעמק.סעמק.סעמק.

כלכך חיכיתי למחר..

כלכך.

זה פשוט לא פייר!

שלחתי אימייל למורה עם השאלה.

אני מקווה שהוא יענה ואבא יסכים לי.

ברור לכם שהפוסט הזה עומד להמחק.. אבל סתם. סתם הייתי צריכה לכתוב וזה ימחק..

מתישהו.

מחר.. אומשהו כזה.

או שאני אחכה איזה יום-יומיים לחודש חדש ודי.