יצא לי לשוטט היום באתר אטרף, אתה הכרויות שאני מסתובב פה לא מעט בניסיון להכיר חברים חדשים, לשמור על קשר עם חברים קיימים, ואולי, בבוא העת, אם ירצה הבוס הגדול, ואם יהיה לי לא מעט מזל, למצוא את בחיר ליבי, או לפחות את האקס הבא שלי...
בכל מקרה, יצא לי להתקל בפרופיל של בחור בן 31, שהיה נראה ממש חמוד - הבעיה היחידה שהייתה לי איתו היא הגיל שלו - משום מה כל מה שמעל גיל שלושים מצטייר בעייני כמבוגר, שלא לומר מבוגר מידיי בשבילי.
ואז פתאום התחלתי לחשוב, אני כבר בן 25, ביומהולדת הבא שלי אהיה בן 26, כמה רחוק אני מהגיל הזה בכלל שאני חושב אותו למבוגר מידיי ? משום מה אני מתבגר, אבל התפיסה שלי בתחום הגילאים לא ממש מתבגרת איתי.... מוזר, ואפילו מצחיק, אבל פתאום אני תופס שאני כבר לא הילד ההוא שלמד בתיכון, או ששירת בצבא ויצא לחמשושים.... אני כבר מבוגר.... ובני השלושים ההם הם בעצם.... דיי אפשר לומר... בשכבת הגיל שלי ....
כל כך מוזר להסתכל על זה ככה... ההוכחה האולטימטיבית שהחיים ממשיכים הלאה גם אם אנחנו לא ממשיכים איתם....
מצחיק.....
נ.ב
שמתי לב שאף אחד לא ממש התייחס לשאלה שלי בפוסט הקודם, אז יהיה נחמד אם תעשו את זה...תודה...:)