זה מצחיק - דווקא כשהחלטתי להפסיק לכתוב, פתאום עולה הצורך שוב ושוב במקום לפרוק הרהורים שמכים בי....
אז אני חי בתל אביב עכשיו, העיר הגדולה, הרועשת, הצבעונית, העיר שלפעמים מזכירה לי את מה שמכונה החלום האמריקאי בגרסה הישראלית שלו, ולמרות שעד כה הרגשתי שנכנסתי לשגרה מסויימת, לאחרונה אני מרגיש שאני משתנה מבפנים, לא מעט בזכות הסביבה החדשה הזו, ומראות חדשים נראים , שלא נראו עד כה במחוזותינו.
אז עכשיו זה הגיע בדמות גל חדש - אני מתחיל לפקפק באמת המוסרית שלי.
כל מי שמכיר אותי יודע - אני יכול לצחוק על זה מהיום עד עוד שנה, אני יכול להעמיד פנים שאני הכי שרמוט בעולם, אני יכול לקשקש מפה ועד אוסטרליה ,אבל אני לא עושה סטוצים בעד שום הון שבעולם, גם אם יתייצב אצלי בחדר הדוגמן הכי חם ולוהט בשוק.
אלא שמשום מה לאחרונה אני מתחיל לחשוב שמא כל העניין רוח וצלצולים - אולי אני טועה, אולי אני סתם מתחסד, אולי אין שום דבר רע בסטוצים, אולי אני באמת עושה פיל לבן מעכבר אפור.
כל מי ששאלתי את דעתו בנושא אמר אותו דבר - כל עוד שומרים על זהירות במובן הביטחון הבריאותי, ושני הצדדים נהנים - למה לא? אפילו בת דודה שלי אמרה את זה!!!! אז אני מתחיל לפקפק בעצמי - אולי אני באמת סתם מחזיק את עצמי ברצועה שאין בה צורך.
מה גם, שלאחרונה יש לי הצעות ממש לא רעות לסטוצים, מאנשים שאני באמת רוצה, ואני עוצר את עצמי בכוח, אפילו היה מצב שהגעתי עם מישהו למצב מאוד אינטימי, ועצרתי את עצמי (ואותו מן הסתם) .
לא יודע, אני באמת מגזים, או שתל אביב עושה שמות במוסר שלי??
נ.ב
לגבי העניין של הבחור מהפוסט הקודם, החלטתי לא לספר... כל אחד והבחירה שלו מתי לספר ולמי... וזה לא התפקיד שלי, זה בטוח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
