אז לפעמים כשאנחנו מפשפשים בשאלה יותר מידיי, החיים מעירים אותנו עם איזה תשובה שבאה ככאפה לפרצוף.
אתמול דיברתי עם הבחור המקורי שגרם לי להתחיל בכל ההרהור בעניין הסטוצים, אני והוא הגענו למצב דיי אינטימי לפני בערך שבועיים ואני עצרתי את זה כי הבנתי שזה הולך להפוך לסטוץ וזה לא מה שאני רוצה.
משום מה נשארנו בסוג מסויים של קשר, אבל קשר מהסוג שאני יוזם והוא פשוט עונה... אולי אפילו מתוך נימוס בלבד...
ואתמול פשוט שאלתי אותו אם אני מציק בזה שאני שולח הודעות או מתקשר (כי הרגשתי שאולי אני מציק לו, שהרי ליזום את זה בעצמו הוא לא יוזם), והוא אמר לי שאני ממש לא מציק אבל הוא לא מבין את האינטרס שלי כי אני לא עושה סטוצים , ואנחנו לא בכיוון של קשר.
לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו אם אנחנו לא בכיוון של קשר (כהגדרתו) בגלל שהוא לא בכיוון של קשר, או בגלל שאיתי הוא לא בכיוון של קשר באופן ספציפי, והוא ענה שאיתי הוא לא יכול להכנס לקשר בלי תלות בשאלה אם הוא רוצה קשר או לא, ולדעתי (לדעתי שלי, לא שלו) הוא השתמש במילה יכול רק כדי לעדן את העובדה שהוא לא היה רוצה קשר איתי.
אתם יודעים משהו? אני עד עכשיו חשבתי שאני לא רוצה סטוצים כי אני פוחד להקשר למישהו, כי אני פוחד לשכב עם מישהו ואז ברגע שהוא יראה לי את הדלת אחרי סקס טוב אני ארגיש חרא עם עצמי, אבל במחשבה שניה אחרי מה שהוא ענה לי, אני חושב שאני לא רוצה להיות הסקס הזמין של מישהו, התחליף של מישהו עד שהוא ימצא את האחד שלו.... זה ממש כמו להיות איזה ויברטור עד שיבוא הדבר האמיתי... איך זה אמור להרגיש שאני תחליף ?? תמיד להרגיש מספר חמש מאות בחשיבות?? כי אפילו מספר שניים או שלוש אי אפשר להרגיש, לך תדע עם כמה הוא כבר עשה, או עושה בדיוק אותו דבר במקביל....
מיותר לציין שהוא שהרגשתי חרא כשהוא אמר את זה, אבל זה טוב ששאלתי את זה וזה טוב שהוא ענה בכנות... עדיף שיכאב לי עם תשובה אמיתית וישירה אם זה מה שיגרום לי להבין את המצב לאשורו, ולפעול בהתאם, במקרה הזה בהתרחקות....
אז היום נפתח לי עם מצב רוח קצת חרא, אבל אין מה לעשות... ממשיכים הלאה...