החלטתי לנצל את העובדה שאני לא עובד עכשיו בימי שישי, ולעשות קצת סדר וניקיון... בין הניירות שרציתי לזרוק, מצאתי משהו שכתבתי לפני בערך חודשיים כשהייתי אצל ההורים בביקור ולא יכולתי לכתוב את זה פה, אז החלטתי לכתוב את זה עכשיו פה, כי אחרי הכל , לפה זה נכתב במקור, גם אם זה היה מזמן ומאז עבר לא מעט...
"האמת, אני לא ממש בטוח איפה להתחיל.
כל החיים אני נלחמתי ונלחמתי בשדים פנימיים, ברוחות רפאים, בחברה, בפחדים ובכל מה שרק חשתי שמאיים עליי.
עכשיו כשקצת נרגעה בי רוח הקרב בשל התייצבות המצב, אני נאלץ לבחון את חיי, ולגלות שאני לא יודע לאן אני ממשיך הלאה.
זה קשה להלחם כל הזמן, זה דורש מרץ, וכוחות, ריכוז וזמן, אבל זה מקצה מטרה, ומשסיימתי לעת עתה עם המלחמות שלי, הדבר היחיד שניצב מול היא מראה, ואני קצת פוחד להסתכל בה לעומק.
אני לא פוחד לגלות את עצמי, אני לא שונא את עצמי או משהו כזה - ממש לא!! העניין הוא שאני לא מרוצה מהמצב אליו נקלעתי, אבל אני לא ממש בטוח איך עליי להמשיך הלאה.
שנתיים למדתי מקצוע שאהבתי כל החיים, הבאתי ציונים מנקרי עיניים, וזה לפעמים אפילו בלי מאמץ מיוחד, והיום אני מתחיל לחשוב שעם כל האהבה למקצוע, אני לא בטוח שאני רוצה אותו כמקצוע.
משהו בי השתנה.
לא יודע מה לעשות - מפחיד אותי להחליט לגבי העיסוק שלי - זה מרגיש כאילו מדובר בהחלטה הרת גורל, ואני פתאום מפחד לטעות.
מצד שני, אני לא רואה טעם לדחות את ההחלטה, מה גם שאני רוצה לשנות את המצב, ודחיה רק תבזבז זמן ותעכב את השינוי שאני כל כך מייחל לו.
עכשיו שאני חופשי להחליט מה שבא לי, דווקא החופש הזה הוא שמרגיש הכי מגביל מכולם".
מאז שכתבתי את זה, אמנם החלפתי עבודה, אבל לא ממש החלטתי שום דבר מהותי בנדון, אבל משום מה זה נרגע ושקע לעת עתה.... לפחות עד לפעם הבאה שזה יצוף....
אחלה סופ"ש אנשים...
:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
