לגעת בשמיים

פעם בכמה זמן זה קורה שוב - אמא שלי מקבלת מצב רוח דיכאוני רצח בעקבות עניין הנטיה שלי, ואני שלא ממש יודע מה לעשות נאלץ לצפות בזה ולאכול את עצמי מבפנים .

אז עכשיו זו אחת הפעמים.

היא ישובה בסלון, בוכה ומתייפחת או סתם יושבת ונראית כאילו היא צופה בעולם נחרב מסביבה, ואני מרגיש כאילו אני הולך על קליפות ביצים, כאילו כל צעד שלי עלול לפתוח פצע ישן שלא באמת מגליד לעולם.

זו מעין הרגשת "השקט שלפני הסערה" - כאילו אוטוטו היא פתאום תתפרץ עליי והעולם יבער מסביבי, למרות שבתכלס אני יודע שהיא לא תתפרץ עליי.

אפילו אתמול כשהיא ישבה בוכה מול הטלויזיה, שאלתי אותה מה קרה ורק אחרי אולי הפעם החמישית ששאלתי היא נאותה לומר לי  "כי יש לי מזל מחורבן".

אני מתמודד עם הרבה קשיים בחיים, שקשורים לנטיה או לא קשורים לנטיה, ולאחרונה באמת שאני נאבק לשמור על המצב הרוח הטוב שלי ולרוב אפילו מצליח.

במקרה הזה אני חייב לציין שהקרב אבוד מראש - אין מצב שאני מצליח לשמור על מצב רוח טוב כשאני רואה אותה ככה, או אפילו רק חושב על זה שהיא ככה.

אני צריך לשבת לעבוד עכשיו אבל אני פשוט לא יכול - לא יכול לגרום לעצמי לחשוב על משהו אחר - לא יכול לעשות את הסויטץ' ולעבור על זה לסדר היום.

אני לא כותב את הפוסט הזה בשביל להתבכיין, אלא בשביל שאני אוציא את זה מעצמי ואולי אצליח להמשיך הלאה עוד קצת, לעוד כמה שעות שיספיקו למלא את ההתחייבויות  כלפי העבודה שלי.

אני יודע שאין לי מה להרגיש ככה כי זה לא שאני עושה משהו בכוונה, או שזה משהו שבחרתי ואני דופק בעצם הבחירה את הסביבה, אבל איכשהו לראות ככה את אמא שלי ממש גורם לי רגשות אשם.

אני אפילו לא מבין על מה אבל עדיין משהו צורב לי בפנים במצפון החמקמק שלי.

יש משהו במבט במסכן שלה כשהיא ישובה שם על הספה - ספק מביטה בי, ספק מביטה דרכי - שפשוט עושה לי חור בלב.

אחר כך מתפלאים למה אני מסתגר בחדר - מי ירצה לשבת בסלון בהרגשה כזו??? כאילו , לאחרונה יוצא לי להיות המון בחדר בגלל שאני עובד בבית על המחשב, וגם כי מידיי פעם אני פשוט צריך קצת זמן לעצמי - מה לעשות שאני צריך גם את הלבד שלי - ואמא שלי לוקחת קשה את הקטע שאני לבד בחדר ומעבירה קרוב לודאי בראש תסריטים שלא היו מביישים את שפילברג, ואז היא נכנסת למצבי הרוח האלה, ובגלל זה אני ממשיך להסתגר בחדר וככה נוצר לו מעגל קסמים שמקיים את עצמו יופי.

אז עכשיו אני צריך לסבול את המצב הזוועתי הזה עד השד יודע מתי, וכל כך אין לי כוח לזה.... לא יודע מה לעשות...