טוב, אז כמו שהכותרת מרזמת, יש לי כמה עידכונים לחלוק איתכם.
יש לי מישהו.
לא יודע איך לקרוא לזה למען האמת - חושש לתייג או לתת לזה שם, "חברים", "יוצאים"... לא יודע איך, אבל יש לי מישהו.
זה התחיל ממש לא מזמן - כבר שבוע - ובנתיים הדברים נראים אחלה (בלי עין רעה , יריקה יריקה יריקה).
הכרנו דרך אתר האינטרנט כמובן, נפגשנו די מהר והדברים התפתחו, והיום אפילו יצאנו יחד לקארפה עם חברים משותפים והופענו יחד לראשונה כ"זוג".
הערב עצמו היה סבבה למרות שמטרתו די עצובה - פרידה מחבר שטס לחו"ל לטיול ארוך, ואלוהים יודע כמה אני אתגעגע אליו - אני אמנם מכיר אותו ממש מעט זמן - כולה חודש, אבל אני נורא אתגעגע - אולי אני טיפוס שנקשר מהר, ואולי הוא טיפוס מקסים, ואולי שניהם, אבל אני אתגעגע שחבל"ז.
אבל הערב עצמו היה סבבה - ממש נהניתי.
הקטע הוא ה"תפוס" שלי-כן, ככה אני קורא לזה בהעדר הגדרה אחרת - אמנם הוא אישית השתמש במושג "חבר" לראשונה בעצמו לפני איזה יומיים,אבל אני אישית מפחד לקרוא לזה ככה - לא כי אני פוחד מהמשמעות, אלא כי אני מפחד שזה פתאום יגמר, שזה פתאום יתפוצץ לי בפרצוף.
הוא ה"חבר" הראשון שלי, ואני כל כך פוחד להתלהב ולהסחף בזה ואז פתאום לחטוף את זה בפרצוף... אני ממש משקיע תמידית בריסון עצמי - לא להתלהב, לא לעוף , לא משנה כמה זה יפה וכמה זה כיף, לא משנה כמה הוא מתקשר, כמה שולח הודעות, כמה הוא מפגין חום ומרעיף אהבה (עוד מילה שמפחיד להשתמש בה) - אני ממש מחזיק את עצמי בכוח כדי לא להתחיל פתאום לרחף.
היה לי שבוע מדהים סה"כ - היה לי יום כיף שהקדשתי לחבר הזה שטס, שהיה יום מדהים שבו ביליתי שעות על גבי שעות עם חברים גייז, וזה היה נפלא - אני זוכר שעצרתי רגע במהלך אותו יום, רק כדי לספוג את הרגע, כדי שיום אחד אני אוכל לחזור לאותו רגע , כדי שהחוויה לא תאבד בשטף של החיים.
הייתה לי מסיבה מדהימה בתיאטרון שממש נהניתי בה, ורקדתי, והכרתי מלא אנשים והיה לי פצצה.
והיה אותו - את ה"חבר" - חמוד, מקסים, מדהים, מצחיק ועוד ועוד סופרלטיבים שאני יכול לשפוך ולשפוך, אבל ביני לבין עצמי אני עדיין מרסן.
אני יודע שלא מעט ממכם - אם לא כולכם - יגידו שכולה שבוע, ואני מרסן בצדק, אבל אני גם מרגיש במקביל שאני עוצר את עצמי מלחוות את החוויה של הפעם הראשונה, של החבר, של ההתחלה הקסומה והמרחפת, את החוויה של להכיר .
לא יודע למען האמת מה לעשות - מצד אחד אני אומר לעצמי שאני צריך לזרום (למרות שאני שונא את המילה) ולהנות מהרגע, ומצד שני אני אומר לעצמי שאסור לי לזרום שמא יגיע המפל ואני אפול בו ואאבד ברעש השוצף של הזרם חסר הפשרות.
בכל מקרה, אלא העידכונים להפעם... מקווה לא לפרסם בזמן הקרוב פוסט אכזבה ...
לילה טוב אנשים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
