לגעת בשמיים
יומנו של בלוגר גאה |
| 4/2007
לא יאמן שבכלל שוקלים את זה
קוראים היום בבוקר שתי כותרות ראשיות ב-YNET ... אחת, שנמנע מגה-פיגוע-תופת בפסח בתל אביב, והשניה, שהתקבלה רשימת החבלים שהמחאס דורש לשחרר בעסקת שליט, ובה נכללים שמות של המוני מפגעים ומרצחים עם דם על הידיים שקיבלו מאסרי עולם שנמנים במספרים דו ספרתיים... יותר אבסורד מזה אני לא חושב שיכול להיות... כש"אמני" הרצח האלה נמצאים מאחורי סורג ובריח הרחק מהזירה עצמה מתארגנים מגה פיגועים ובניסי ניסים (ועבודה קשה , אני ממש לא מזלזל בזה) נמנעים אבל לא תמיד הרי, ואנחנו באמת ובתמים שוקלים לשחרר אותם ולאפשר להם לחזור לסורם... יומיים אחרי שא-זאהר פירסם בגלוי את דעתו ותכנוניו שלו ושל החמאס על כך שלא יחדלו ולא ינוחו עד ש"כל פלסטין תשוחרר" כלשונם וכל העולם יהיה מוסלמי (ראה פוסט קודם), ואנשים עדיין שוקלים באמת לתת לאנשים כאלה דריסת רגל בעולם האמיתי... אני מבין , באמת באמת באמת שאני מבין את הכאב במצב העגום של החיילים החטופים, אבל האם אנחנו באמת מוכנים לקחת פה החלטה כזו? האם אנחנו , ובראשנו ראשי מדינת ישראל והמערכת הביטחונית , מוכנים לקחת על מצפוננו שחרור של רוצחים , מרצחים, ואנשים ששמו בראש מעייניהם לרצוח ולהכות בנו כל עוד הם חיים? האם אנחנו באמת יכולים להגיד שיהיה שווה לשחררם עכשיו כדי לקבל את גלעד שליט ואז בעוד חודש כשיתחיל גל פיגועים חדש שוב להתחיל לצוד אותם, ושוב לשדר כתבות על מי היו הנפגעים כשהיו בחיים, ושוב להתחיל את שפיכת ההון על מודיעין כדי לאתרם שוב, ושוב לבצע מעצרים במשך שנים ? אני לא מזלזל באיש פה, ושוב אני באמת מבין את כאב משפחות החטופים, אבל זה בעצם לקבל את החיים של אחד בתמורה לחיים של אחר... ובמקרה הזה כנראה שמדובר בהרבה אחרים, כי אלה רוצחים שלקחו המון חיים ואם ישוחררו עתידים לקחת עוד ... יש לנו ראשי מדינה שאמורים לקבל את ההחלטה, ולא בכדי הם אמורים לקבל את ההחלטה ולא משפחות החטופים , כי ההחלטה אמורה להיות חפה משיקולים זרים, משיקולים רגשיים ... עם כל הצער שבדבר, עם כל הכאב, ועם כל זה שאני בטוח שאנשים יחשבו שאני לא רגיש בטירוף, איך אפשר לשקול לשחרר אותם? אני שוב אומר - אני מבין את המשפחה שנלחמת לאשר את העסקה, ולא הייתי מצפה שהם יפעלו אחרת... אף משפחה ואף אדם בעולם לא יוותר על יקיריו, איש לא היה אומר "טוב בסדר" ועובר על סדר היום אם היה מדובר בבנו חס ושלום, אבל המחליטים לא אמורים להיות מושפעים משיקולים כאלה, ולא משיקולים פופוליסטים, הם אמורים להיות מושפעים רק משיקולים ענייניים , הווה אומר , שיקולי בטחון... ההבנה ששחרור של כל האסירים האלה משמעה בעצם שחרור לאוויר העולם של טרור עשיר בניסיון ובידע , ומעבר לכך בעצם מדובר באמירה לשאר הטרוריסטים "הנה , ניצחתם - דרככם ככל הנראה נכונה , כי אתם עושים כרצונכם ולא רק שמתחמקים מעונש, אתם אפילו מקבלים את מה שאתם נלחמים עליו בסופו של דבר" ... המסר שאסור לתת לעולם לטרוריסטים... לא מדובר פה בעניין של מה בכך, וקבלת החלטה לשחרר אותם בעצם תהווה עוד אבן נגף בדרך שתעלה לנו בדמים רבים ....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
