לגעת בשמיים
יומנו של בלוגר גאה |
| 6/2007
העולם אינו יפה - הוא קיים
אנחנו מבלים את כל החיים בשיפוט הסובב - מה יפה, מי נחמד, מי אדם טוב, מה יעיל, מה חכם ובלה בלה בלה... עושים הכל הכל, ועוד קצת מעבר כדי להכניס הכל למסגרות תחת קיטלוג כך שיתאים לתפיסה שלנו, שיהיה מוגדר אצלנו , הכל כדי לא להתקל בלא נודע, הכל כדי שתיהיה לנו לפחות תפיסה של "הכל בשליטה" ... מי קבע שעצים ירוקים זה יפה? אולי דווקא בשלכת הם יפים, אולי בלי עלים הם יפים, אולי בכלל עצים זה לא דבר יפה.. מי קבע שאדם שעונה שלום ברחוב הוא נחמד? מה זה נחמד בכלל? אני כל הזמן אומר שאני לא שופט אחרים... שאני לא עושה סטוצים, ולא מוצא את עצמי בעולם שהמושג סטוץ קיים בו , אבל - אני תמיד מדגיש - אני לא שופט את מי שעושה את זה, אני פשוט לא רואה את זה כמתאים לי... ועד היום חייתי עם תפיסת המציאות הזו ולא הייתה לי איתה בעיה ממשית... עד שפתאום הבנתי היום שלפני כמה ימים עשיתי משהו שלא באמת רחוק מסטוץ... לא רק שהוא לא רחוק מסטוץ, הוא אולי אפילו יותר גרוע בתפיסת עולם קצת יותר מפוכחת משלי... ועכשיו קשה לי עם זה, כי פתאום התפיסה ה"לא שיפוטית" שלי מתהפכת עליי ואני כמעט ושומע את הפטיש השיפוטי דורש שקט באולם, ומבין שהאוחז בפטיש הוא לא אחר מאשר אני... יכול להיות שאני צבוע, או בעל סטנדרט שיפוט כפול - אחד לי, ואחד לאחרים - וכל זה עם תעודת הכשר תוצרת עצמית שלי שהכיתוב "ללא שיפוט" מתנשאת עליה באותיות קידוש לבנה... יש בי קצת בוז עצמי עכשיו, פתאום אני מוצא בי אלטר אגו שלא ידעתי עליו למרות שהיה לנגד עייני כל העת, ווואללה, אין לי מושג איך לאכול את זה.. אז אני תופס את עצמי עכשיו בדילמה... איך להתמודד עם זה , איך להמשיך הלאה ... לא יודע, סוג של קריסת השקפה ...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
