לגעת בשמיים

האמת היא שלאחרונה אני ממש מתחיל להתעצל לכתוב - לא יודע למה, אבל חדוות הכתיבה פשוט פרשה לה לחופשה ככל הנראה, והותירה אותי בלי מוזה חלופית.

אבל מכיוון שיש לי מה לומר החלטתי להכריח את עצמי לשבת ולכתוב, שכן אם לא אעשה את זה הרי כל הרעיון של הבלוג נאבד... במקור הבלוג הזה לא נפתח בשביל השעשוע שלי אלא לתת מפלט למחשבות שמתרוצצות אצלי בראש ואין לי לאן פרוק אותן....

אז עכשיו יש לי כמה כאלה, ואין מקום טוב כמו פה.

הייתה לי תגלית השבוע - מסוג התגליות שכולם יודעים אותם, אבל עד שאתה לא מגלה אותן בעצמך הן לא יותר משמועה נחמדה, או מקסימום תיאוריה חביבה.

אני זוכר שכשראיתי פעם ראשונה את הסרט מטריקס נדהמתי ונפעמתי מהרעיון העמוק שהיה בבסיסו של הסרט.

אמנם גם לי היו מידיי פעם הרהורים בסגנון ביני לבין עצמי לגבי נושאים שקשורים לתפיסת המציאות שלנו, והאם היא אינדבידואלית ומשתנה בין אחד לשני וכו', אבל לא משהו בקנה מידה כל כך ענק , ובטח שלא משהו בסגנון קונספירטיבי.

כשיצאתי מהסרט הדבר המרכזי שנשאתי עימי החוצה מהאולם היה משפט אחד שלדעתי מרכז את כל מהות הרעיון הזה - "There is no spoon " או בעברית - אין כפית.

אני לא יודע כמה ממכם זוכרים את הסרט או את המשפט הספציפי (ולאלו ממכם שלא, זה הזמן להתרענן) אבל אין כל כך טעם שאני אזכיר את כל זה.

הרעיון המרכזי שעומד מאחורי המשפט הוא שבעצם הקיום הפיסי של דברים הוא בין היתר תוצר של התפיסה שלנו, והשבוע גיליתי כמה שזה נכון.

הסביבה תופסת אותנו לפי התפיסה שלנו את עצמנו - אפילו אדם בעל נכות שניכרת חיצונית, אם לא יתפוס את עצמו כנכה, הסביבה לא תתפוס אותו כנכה.

זה פשוט לא יאמן כמה שזה נכון - שינוי התפיסה שלי את עצמי הוביל לשינוי מדהים בתפיסת הסביבה שלי אותי - אם אני תופס את עצמי אסרטיבי, אני נתפס כאסרטיבי, אם אני תופס את עצמי כחסר ביטחון כך אני נתפס כלפי אחרים וכו' - כל אלה הם דברים שקשורים לדברים לא מוחשים אבל מה אתם אומרים על זה שאם אני תופס את עצמי יפה, או מושך, או שאני באמת מאמין שאני עושה משהו נכון למרות שבפועל אני לא עושה אותו נכון - הסביבה תופסת הכל בדיוק כמו שאנחנו תופסים... האמת - למרות שהסרט הותיר עליי רושם מאוד חזק, עד שלא ראיתי את זה בפועל השבוע לא ממש האמנתי בזה... זה כאילו שפתאום גיליתי שבכוח מחשבתי אני יכול להשפיע על הקיום הפיסי סביבי... מדהים...

אולי אחרי הכל, כל הדיבורים על כוחות על טבעיים הם לא סתם מעשיות - אלה סיפורים על אנשים שהיו פשוט בעלי ביטחון עצמי מספיק כדי לתפוס את המציאות כמו שהם רצו אותה...:)

נק' למחשבה:))

דבר נוסף ואחרון שרציתי להגיד זה שלא יאמן כמה כל דבר קטן שאנחנו עושים בחיים עלול להשפיע הלאה.... לא יאומן כיסופר כמו שאומרים...

כמו התיאוריה המפורסמת על הפרפר שמנפנף בכנפיו בביג'ין ואחרי אלפי שנים כתוצאה מכך ישנה סופה בטקסס...(או להפך, אני באמת כבר לא זוכר).

לפני יותר משנה שלחתי הודעה סתמית לחלוטין למישהו מאתר הכרויות (שאני אפילו בקושי מבקר בו היום), והיום אותו אדם משנה לי את החיים באופן מהותי ביותר...

מסתבר שאכן לכל דבר קטן שאנחנו עושים עלולות להיות השלכות מאוד משמעותיות....

שבוע נפלא שיהיה לכולכם:))

ביי בנתיים