קראתי בבלוג של סבינה המתוקה את הפוסט שמדבר על מצבי רוח ודיכאונות ללא סיבה (או לכאורה ללא סיבה - לא באמת יודע, וזה גם לא העניין...), והרגשתי צורך להתייחס לזה בפוסט ולא בתגובה אצלה בלבד.
העניין של דיכאונות וכאלה מוכר לי מאוד - אמנם לאחרונה לא יותר מידיי, וגם לא בעוצמות של פעם, אבל מוכר בהחלט.
במקרה שלי זה היה אמנם מסיבה מוכרת , ידועה וברורה מאוד (לי לפחות) - העובדה שאני הומו - אבל לפעמים זה לא כזה מוחלט וברור.
לפעמים זה עניין מאוד לא ברור, לא ממוקד, ופשוט נמצא שם, ככה שהפתרונות אני מניח לא זמינים הרבה יותר ובטח ובטח שלא מהירים.
אז דבר ראשון סבינה'לה - אם את במצב רוח כזה ואת צריכה מישהו לדבר איתו, את יודעת שאני פה בשבילך תמיד, ואני יודע שיש בשבילך עוד לא מעטים, ואני חושב שאני מדבר בשם כולם כשאני אומר שנשמח להיות לך לעזר בזמנים כאלה...
ודבר שני, ניצלתי את יום החופש היה לי לסידורים וכאלה, ומהבוקר שיצאתי לקחתי איתי דף ועט וכתבתי לי לאורך כמה שעות דברים שלמדתי במהלך שנות חיי הלא מי יודע מה רבות, אבל מלאות לעיפה - טיפים שלמען האמת אני לא חושב שהיו עוזרים לי סתם לקרוא אותם כי זה מסוג הדברים שרק כשלומדים אותם על הבשר מבינים עד כמה הם נכונים, אבל אולי יש מבינכם כאלה שיוכלו לעשות אם זה משהו גם מבלי לחוות, ולכן אם שיפרתי אפילו לבן אדם אחד את החיים וחסכתי לו כאבי לב וראש - די לי בזה כדי שאשמח שכתבתי אותם.
אני יודע שזה עלול להשמע כמו לקוח מאיזה ספר או מאתר אינטרנט או משהו כזה, אבל אני מבטיח - הכל שלי שלי שלי - לא את הכל אני מיישם, אבל אני יודע ,לפחות שכלית, על סמך ניסיון עבר שהכל אמת - לפחות לגבי.
ולטיפים:
* לקום בבוקר ולשים לב בעצמך שהשמיים כחולים (ולא להאמין לשמועות).
* לחייך גם כשאתה לבד, גם אם אין ממש סיבה.
* לשמוח כשהאהבה האמיתית שלך מאושרת, גם אם זה לא איתך.
* לדעת לשחרר גם אם (ולפעמים דווקא בגלל ש) אוהבים באמת.
* לתת לעצמך לאהוב.
* לתת לעצמך להיות נאהב.
* ללכת בעקבות האמונה הפנימית והחזון בלי פשרות, גם כשהמחיר עלול להיות כבד.
* לעשות "פריז" ברגעים יפים וחשובים כדי שיהיה אפשר מאוחר יותר לזכור אותם ולהעריך.
* להנות מהדברים הפשוטים והטפשיים ביותר ( ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו).
* לפרגן לאחרים גם כשאין אינטרס.
* לחבק אנשים יקרים לך (והמלצה קטנה - ברגעים האלה לעשות את ה"פריז" שדיברתי עליו שלושה סעיפים אחורה).
* לאכול פעמים ארוחות שחיתות ללא תלות בגזרה,בדיאטה או בתקציב.
* לאסוף סביבך אנשים שאוהבים אותך למרות ובזכות מי שאתה, ולא בזכות מי שהם רוצים שתיהיה.
* לא להתפשר על החופש והחירות האישיים בשום רמה ובשום מובן.
* לא להתייאש מחלומות שמתעכבים מלהתממש.
* להיות מידיי פעם ליד תינוקות והלסתכל במבטם התמים אל תבוני (ואם זה בא לך, אז לחייך :) ).
* לא ללכת נגד הרגש - זה מזיק ומשאיר משקעים.
* לתת, ולהתרגש מהחוויה עצמה.
* להכיר אנשים טובים באמת.
* לדעת שאתה שזי"ף ולהאמין בזה (ומי שלא מכיר את ראשי התיבות אני לא הולך לפרט:)) ).
* להיות ישר ולא רק עם אחרים.
* להגיד את האמת גם אם היא קשה, מיוחד אם האחר צריך לשמוע אותה.
* אם אתה יודע שמשהו לא קל הולך לקרות בכל מקרה, תתכונן אליו ותגרום לו לקרות בעצמך כשנוח לך ובתנאים שלך - מניסיון, עדיף (זו טקטיקה צבאית שקראתי עליה איפשהו והיא היחידה שהיא לא במקור שלי, אבל המימוש היה רעיון שלי...:)) ).
* תפליא את עצמך (לטובה כמובן) ואל תתבייש להתרשם מזה.
* תסלח תמיד על הכל ולכולם (כולל לעצמך!), וגם אם אתה כועס מכדי להראות את זה - אף אחד ושום דבר לא שווה שתאכל לעצמך את הלב.
* תקפיד על כמה דקות ביום לבד - בלי אחרים, בלי רדיו, טלויזיה, מחשב או עיתונים - פשוט ניתוק מוחלט - רק אתה עם עצמך בלי לעשות כלום.
* אל תשפוט!
* לעולם אל תגיד "אני אוהב/ת אותך" בלי להתכוון באמת - אחר כך המילים מאבדות את ערכן....
* כשאתה צריך לעשות משהו שמפחיד אותך, תזכור שלהיות אמיץ לא אומר להיות חסר פחד, אלא להתגבר על הפחד מתוך ידיעה שהצורך בעל חשיבות רבה יותר.
* לדעת שלפעמים תחושת הפספוס שבאה ממשהו שלא עשית גדולה מתחושת האכזבה שיכלה להיות אם היית מנסה (אבל עם שיקול דעת - לא מדובר על דברים כמו " מעניין איך יהיה לקפוץ מכלבו שלום" כמובן...).
* לדעת את ההבדל בין מחיר לערך ולפעול בהתאם כששוקלים צעידים מפחידים.
* להיות קשוב לדברי חברים - גם אם לפעמים בהתחלה כששומעים אותם זה לא נשמע הגיוני, יכול להיות שאחרי כמה ימים (אחרי שהאגו והאמוציות נרגעים קצת) הדברים ישמעו הגיוניים להפליא.
* להשתדל שלא להתחרט על החלטות שקיבלת בחיים, אבל בהחלט ללמוד מהן - החיים בלווית חרטות עלולים להראות רע מאוד, ולהכביד על המשך המסע.
מקווה שעזרת למישהו אי שם, או לפחות הנעמתי את הזמן למי שקרא.
תרגישיטובסבינהחמודה.
ביי ביי:))
בבלוג זה
בכל הבלוגים
