לגעת בשמיים

האמת היא שלאחרונה אין לי מצב רוח בכלל - לא יודע למה, אבל הכוחות שלי משום מה החליטו לצאת לחופשה ככל הנראה (אולי מנסים לרמוז לי להצטרף), ופשוט איבדתי כל חשק לעשות ....

עניין הדירה נדחה בגלל שהשותף (שכרגע הינו סטודנט) הודיע לי "חגיגית" שיש לו המון לחץ בלימודים עכשיו ויחד עם העבודה זה שילוב קטלני, וכרגע אין לו ברירה אלא לדחות את המעבר בחודשיים כי כל העניין "לחוץ לו".

משום מה נראה שכל פעם שעניין הדירה הזה מתקרב בצעד הוא מתרחק אחורה בשבע צעדים, ואולי זה חלק (לפחות) מהמצב רוח שאופף....

בעבודה אני גם שומע על אנשים שגרים בשכירות ומגלה שההורים עוזרים להם בכסף פה ושם ושעדין נורא קשה להם, וכל פעם שזה עולה אני בולע רוק במרירות - איך אני אמור לעשות את זה כשאני לא רוצה בכלל אפילו להתקרב לאופציה של לקחת מההורים??? לא ברור כל הסיפור, אבל זה בהחלט יכולה להיות סיבה נוספת לבאסה האופפת..

היו לי שני דייטים בשבוע האחרון - אחד היה גבוה ממני ברמות מטורפות - הראש שלי נגמר איפה שהכתף שלו התחילה!!!! לא יודע מה איתכם, אבל לי אין יותר מידיי חשק לצאת עם מישהו שגורם לי להרגיש שחזרתי לגיל 9 לטיול בלונה פארק עם אבא שנראה שהוא הולך לגרד ענן מהשמיים.

הדייט השני הוכיח לי שוב את מה שכבר למדתי מזמן - אם הוא מוצא חן בעיני אין מצב בעולם שאני הולך למצוא חן בעיניו חזרה - מרפי הזה עושה לי חיים קשים לאין שיעור, ויום יבוא ואני אתפוס אותו באיזה סימטה ואסביר לו משהו על "עובדות החיים"...

הוא הקסים אותי מאוד, ונורא נהניתי, והאמת שהייתי מת לאורך כל הדייט לנשיקה, אבל אני ביישן מארץ הביישנים, ולא העזתי, ואחרי שהגעתי הבייתה חשבתי על זה והבנתי שהבחור לא נתן אפילו רמז לדייט שני, והיום (יומיים אחרי) דיברנו והסתבר שצדקתי - "אתה נחמד אבל זה לא זה"... "אתה נורא נחמד, אני אשמח שנשאר ידידים"....

מישהו צריך להגיד להם שהמשפט עם ה"ידידים" כבר מזמן מיצה את עצמו, מה גם שיש לי כבר כל כך הרבה ידידים שקשה לי כבר לשמור על מעקב עם מי אני בקשר ....

אני חושב שעצם העובדה שהם מרגישים שאתה רוצה אותם זה כבר מוריד להם מהחשק כלפיך, ולכן ככל שאתה יותר רוצה אותם ויותר מתלהב, ככה הם פחות ירצו אותך... ולכן אני חושב שמעכשיו אם אני יוצא לדייט ואני רואה שהוא מתחיל למצוא חן בעיני אני צריך לקפוץ לשירותים לשתות כדור הרגעה ש"הכינותי מראש" ולחזור אליו עם מבט מצועף וחסר עניין לחלוטין... קרוב לודאי שאחרי ערב כזה של מינימום יחס אני אקבל הבייתה הזמנה לסופ"ש בחו"ל איתו מרוב שהוא ירצה אותי... על חשבונו....

בלי קשר לכל העניין הזה, לאחרונה (אמנם לא כתבתי על זה, אבל זה קרה) שקלתי לעבור לחו"ל, הבעיה היא שאני מחושב מידיי ופחדן מידיי להעז, אבל אם הייתי עם קצת יותר בייצים הייתי קופץ על זה בעיוורון מוחלט... אין יותר מידיי מה להרחיב בנושא אבל סתם רציתי לשתף אותכם, במיוחד לאור העובדה שזה ממש העיק עליי.....

זהו להפעם.... נשתמע... ביי ביי