עוד שבוע ויום, ואני מקבל את הדירה, עוד שבוע ויום אני מתחיל לחיות, עוד שבוע ויום אני אוכל להגיד סוף סוף "זה היום הראשון של שארית חיי" ולהתכוון לזה מעבר לסתם קוריוז... עוד שבוע ויום.
היום קניתי מיטה אחרי כמה ימים שאני מחפש ומשתגע מרוב חששות, כי מסתבר שמיטה זה דבר דיי יקר...
אני חושב הרבה בזמן האחרון, ואולי בעצם זה המהות של להיות מבוגר... לא יודע - אולי זה ההבדל בין להיות מבוגר ללהיות ילד - ילדים לא צריכים לחשוב יותר מידיי, מבוגרים עושים כמעט רק את זה...
כבר דיברתי עם המנהלת שלי בעבודה וסיכמתי איתה שאולי החל מהחודש הבא, בעקבות צורך במזומנים יתרים, אני אוסיף משמרות נוספות כדי להעלות את השכר... זה לא הולך להיות קל בגלל שהעבודה לא קלה, והמשמרות לא קלות כי הן לא הכי קצרות, אבל אין מה לעשות - אני הולך להלחם עם השיניים כדי שהמעבר הזה ילך הכי טוב שרק יכול להיות.
עכשיו גם אמא שלי יודעת על המעבר מן הסתם, וכבר יצא לי לשמוע אותה בוכה בלילה שסיפרתי להורים, אבל זה רק דירבן אותי יותר להמשיך עם זה הלאה...
מעבר לזה, פתאום אחי שואל אותי איפה אני עושה את החג, וזה נשמע כל כך מצחיק כי עד עכשיו זו לא הייתה בכלל שאלה:) מצחיק איך דברים משתנים, ואיך משפטים שעד לא מזמן היו חסרי משמעות עבורינו יכולים פתאום יום אחרי להפוך להכי משמעותיים ולהכיל בתוכם את המהות הכי עדכנית של חיי היום יום שלנו.
אני נוסע עכשיו לעבודה באוטובוס, וחוזר משם גם באוטובוס, ופתאום אני בוחן את הנסיעות האלה ומסתכל עליהן בתור אחרונות כי הן באמת הולכות להיות מאוד מעטות מרגע שאני אעבור .
מתחיל לחשוב איך זה הולך להיות, איך זה יהיה לצאת לעבודה רבע שעה לפני במקום שעה וחצי, ואיך זה הולך להיות לגור במקום כל כך מרכזי כשהכל כל כך קרוב...נשמע כיף חיים מטורף האמת, אבל אני מתכונן נפשית לחטוף גם זעזועים כי כמו שאני מכיר את החיים שום דבר לא הולך בהם ממש חלק חלק.
אז זהו זה , זה העידכון להיום.
ככל הנראה בקרוב הולכת להיות תקופה בלי אינטרנט בגלל המעבר אז אני הולך להשתדל לעדכן כמה שאני יכול לפני ההפוגה הגדולה....
לילה טוב אנשים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
